הרגלי שינת תינוקות

הי,
בני עוד מעט בן חצי שנה, נרדם באופן עצמאי ( לרוב עם מוצץ) מתעורר המון במהלך הלילה.
הוא נרדם בסביבות 7, מתעורר אחרי שעה, עירני. כשהוא בוכה אני נגשת להרגיע אותו והוא מחייך וצוחק אלי. כשאני הולכת הוא בוכה וכשאני חוזרת הוא מחייך. לבסוף אני מצליחה להתרחק ממנו והוא מרדים את עצמו.
לאחר מכן כל שעה- שעתיים מתעורר בבכי ונרגע כשאני מגיעה ללטף אותו במיטתו.
בסביבות חצות אני מניקה אותו ואז ישן כ3 שעות רצוף. בסביבות 3 לפנות בוקר הוא מתעורר בבכי ונרגע עם מוצץ. אחרי 10-20 דק שוב בוכה וככה זה ממשיך עד שאני מניקה אותו, בסביבות 6 בבוקר. אחרי האוכל הוא ישן עוד כ3 שעות רצופות.
במהלך היום הוא ישן פעמיים- שלוש כחצי שעה כל פעם. בבוקר ישן כשעה וחצי.

למה הוא מתעורר כל כך הרבה בלילה ומה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו לישון רצוף?

עד לפני כחודש הייתי מניקה אותו בכל התעוררות כזו ( כל 3 -4 שעות) ומאז שרווחתי לו את הארוחות אני מוצאת את עצמי מתעורת הרבה יןתר בשביל ללטף או לתת לו מוצץ.

חשוב לציין ברוב הפעמים שהוא בוכה הוא ממש רדום. הוא עם עיניים עצומות עדיין.

מקווה שתוכלי לעזור לי לישון בלילות :-)
תודה ! מאת: אורח/ת

היי,
ככל הנראה לבנך יש תלות אליה הוא פיתח עמידות ולכן מה שעבד קודם כבר לא עובד ויש יותר ויותר יקיצות בלילה.
כדי שהוא ישן טוב יותר מומלץ ללמדו להירדם בצורה עצמאית ללא גורמי תלות.
מלבד הריווח של שעות ההנקה (שזה מצויין שעשית!) חשוב לוודא שהוא אינו נרדם תוך כדי אוכל.
גם הליטוף והמגע הן כלי נהדר לצורך הרגעה אך לאחר שהוא נרגע הפסיקי עם זה כדי שההירדמות תהיה לבד.
כשהוא מחייך אליך ובעצם מנסה למשוך את תשומת ליבך ייתכן והמסר שעכשיו זה זמן לישון לא לגמרי ברור לו, היי נחושה ועיקבית.
התחילי ללמד אותו בשעות היום לקחת לבד את המוצץ ולאחר שהוא ישלוט בזה עשי זאת גם במהלך הלילה.
דבר אחרון, יכול להיות שבנך מגיע עייף מידי ללילה וזה גורם להרבה יקיצות. שימי לב לסימני העייפות שלו והשכיבי אותו לישון כשאת מזהה אותם. מאת: עינת מזרחי

מאת: אורח/ת

אנחנו מצפים מתינוק לקחת מוצץ בעצמו בלילה החל מגיל 6 חודשים.
מה שאפשר להתחיל בגיל 4 חודשים הוא לתרגל איתו במהלך היום, להגיש לו את המוצץ ושהוא יקח אותו מהיד שלך וינסה להכניס לפה. עד שהוא ישלוט בזה ויצליח להכניס את זה לפה במיקום הנכון ולעזוב את היד יקח זמן כי כאמור הוא צעיר אך בהחלט כדאי להתחיל לתרגל איתו מאת: עינת מזרחי

מאת: אורח/ת