הרגלי שינת תינוקות

היי,
בתי בת 7 חודשים ומגיל שבועיים לא ישנה יותר משעה רצוף במשך היום, ולא יותר משעתיים רצוף במשך הלילה.
בערב אנו מקלחים אותה, מאכילים ואחרי כשעה היא נרדמת, ע"י נדנוד על הידיים. היא לא נרדמת תוך כדי אכילה. היא נרדמת בשמונה וקמה באחת עשרה בלילה, שתיים, ארבע ולבסוף בחמש וכבר לא מצליחה להרדם שוב. בכל פעם שהיא קמה אני מנסה להרדים אותה איתי במיטה ע"י ליטוף וחיבוק ואם לא עוזר- אני מאכילה אותה. לעיתים גם זה לא עוזר והיא ממשיכה לזוז באי נוחות המיטה, לבכות, לנסות להתרומם.
היא מתעוררת מכל רחש, מכל נפילה של המוצץ מהפה שלה. וכל בכי שלה מעיר את אחיה בן ה-3 ואז מתחיל בלאגן שקשה לצאת ממנו.
האם עדיף להשכיב אותה במיטה עד שתרדם לבד? זה כרוך בהרבה בכי....
ושאלה נוספת- בלילה היא אוכלת את הבקבוק ברעבתנות, למרות שבגיל הזה היא כבר לא אמורה לאכול בלילה, האם לא לתת לה לאכול? ניתן לומר בוודאות שלא הרעב מעיר אותה? מאת: אורח/ת

הי,

בגיל 7 חודשים תינוקות מסוגלים לישוון לילה רצוף ללא אוכל. אם היא לא נרדמת בשום מקרה בזמן האוכל והיא מתעוררת פעם אחת לאכול וחוזרת לישון כשהיא ערה אז אפשר להשאיר לה את הארוחה הזו גם עד גיל שנה. אם היא תלויה באוכל כדי להירדם אז אפשר להוריד לה את הארוחה כיון שהיא אינה זקוקה לה.
לבתך יש הרבה גורמי תלות שהיא צריכה וזה מה שלא מאפשר לה לישון לילות רצופים (המוצץ, ההירדמות לידך במיטה אולי אוכל וכו'..)
אני דוגלת בעקרון של לתת מענה לבכי תמיד ולא להשאיר אותה בוכה במיטה.
זה אומר לגשת אליה להרגיע וכשהיא רגועה לשים במיטה. כרגע היא גם זקוקה לנוכחות שלך ולכן קשה להשאיר אותה לבד במיטה ולצאת זה יהיה לה מאוד קשה.

מומלץ ללמד אותה הרגלי שינה טובים והירדמות עצמאית. מאת: עינת מזרחי