הרגלי שינת תינוקות

היי,

תאומות בנות שנה, נרדמות לבד (זה חדש) עדיין מקיצות מעט בלילה, ואני מרגיעה באמצעות טפיחות ולחישות.

הבעיה היא שלאחת בכי חזק מאוד, ולעיתים זה מעיר את השניה.
איך לנהוג בזמן הזה?
אני ובעלי תוהים איך לנהוג בזמן הזה -
לטפוח לכל אחת על הטוסיק? להוציא אחת מהחדר? פשוט זה הופך לצרחות בלתי נסבלות וקשה להן להרגע ככה, ובמיוחד אנחנו מרחמים על זאת שהעירו אותה על לא עוול בכפה...

תאומים, או גם אחים שאינם בני אותו גיל, מתרגלים אחד לנוכחות של השני. הם לומדים עם הזמן "לסנן" בכי של האחר ובתנאי שאין להם תועלת באותו הבכי.
למשל, אם כאשר אתם מגיעים לאחת שבוכה אתם תפנו ותתייחסו גם לשנייה היא "תרוויח" מזה וזה יוביל להתעוררות שלה גם. לכן, המענה צריך להיות ענייני רק לצורך הרגעת בכי. כלומר, כשאחת בוכה אחד מכם ניגש אליה להרגיע, רק במידה והשנייה בוכה מרגיעים גם אותה כשהעדיפות היא שאותו הורה שכבר נמצא בחדר יעשה זאת, אך אם שתיהן בוכות כל הורה "אחראי" על ילדה מסוימת עד לסוף ההרדמה ואם אחת נרגעה ההורה "שלה" יוצא מהחדר והשני ממשיך במידת הצורך.
אם תוציאו אחת מהן החוצה בעבורה זה יהיה רווח מאוד גדול מה שיוביל ליותר בכי בפעמים הבאות וציפייה ליציאה מהחדר והרדמות קשות יותר.
במקביל צריך לבדוק למה הבכי אינו משתפר ומופסק ולמה יש עדיין התעוררויות.