אבצס בשד

אבצס הוא הצטברות של מוגלה באזור מתוחם בשד המצריך דיקור כדי לנקזו. הוא נגרם כתוצאה מסיבוך של דלקת בשד (מסטיטיס) שלא טופלה היטב, או כתוצאה מטיפול שגוי.

גורמי הסיכון לאבצס הם:

דלקת בשד, עיכוב בטיפול, סירוב לקחת אנטיביוטיקה, לקיחה לא מספקת של אנטיביוטיקה, בחירה שגויה באנטיביוטיקה, עמידות לאנטיביוטיקה, כשלון בניקוז השד הפגוע, הימנעות מהנקה או שאיבה בשד הפגוע, גמילה פתאומית.

אבצסים מסווגים בצורה הבאה:

• תת-הילתית - שטחי וקרוב לפטמה, 23% מהמקרים
• תוך שדי חד מוקדי - אזור אחד של מוגלה בתוך השד מרוחק מהפטמה, 12% מהמקרים
• תוך שדי ורב מוקדי - בתוך האבצס יש מספר מוקדי מוגלה, 65% מהמקרים

החיידק הכי נפוץ באבצס הוא S Aureus .

מניעה של אבצס בנויה על המשכיות של:

• הנקה יעילה
• הקלה מיידית במקרה של דלקת בשד
• התערבות במקרה של עצירת חלב
• טיפול זריז בזיהום של השד, מה שכולל הנקה או שאיבה יסודית בתדירות גבוהה.
• לידע אמהות אודות גמילה הדרגתית לעומת גמילה פתאומית.

גמילה או הגבלת הנקה עלולות לעכב את הפתרון המהיר של האבצס ע"י יצור גובר של נוזל צמיגי המגביר את הגודש בשד.

ניתן להמשיך להניק אם כי ישנם תינוקות שיסרבו לאכול מהשד הנגוע בגלל השינוי בטעם הנובע בעיקר, מעליה ברמות של סודיום וכלור המקנים לחלב טעם מלוח.