איך לעבור את הימים בפגיה בשלום

איך לעבור את הימים בפגיה בשלום

אורית גולדפינגר-מנדל

נולד לכם פג והוא שוהה עכשיו בפגיה. אתם עם רגשות של תסכול וחוסר אונים, אך בסופו של דבר כל פג משתחרר הביתה. קצת על מעורבות המשפחה שיכולה לתרום ולהקל.

צילום: שמרית אסף, סטודיו התחלות

ההפתעה בלידת פג

בזמן ההריון, חולמים ומדמיינים ההורים איך בנם או בתם יראו, למי יהיו הם דומים, מה יהיה צבע עיניהם. הם מצפים לתינוק ורדרד יפייפה ושמנמן, לתינוק המושלם. אך כאשר נולד תינוק טרם זמנו, נראה שהחלום משתבש ואיתו משתנות הציפיות והתקוות. במקום שמחה, ההורים מתוחים ומאוכזבים. לידת פג עלולה להיות חוויה טראומטית וניסיון קשה, אך חשוב לזכור שאין פג הנשאר בפגיה לנצח ובסופו של דבר כולם מגיעים הביתה.

מה מרגישים ההורים של הפג?

רבות ומעורבות הן התחושות והרגשות של ההורים לפג הנולד:

• כעס ותסכול - "מדוע זה קרה דווקא לנו"?
• חרדה עמוקה למצב התינוק - לסיכונים, לעתידו ולעתידם
• אשמה - במיוחד אצל האם, שמרגישה שהלידה המוקדמת ארעה בגללה
• דיכאון ובכי - ההשפעות ההורמונאליות מתחזקות בנוסף
• עייפות רבה
• כעס ורוגז על כל העולם - הצצות המטפל, בן הזוג, בני המשפחה
• חוסר אונים - חוסר היכולת לעזור לתינוק

בימים הראשונים חשוב לתמוך ביולדת וכמובן לא לשכוח את בן הזוג. "איך?" אתם שואלים, פשוט להיות שם בשבילם, לחבק חזק, לעודד, לפנק. אמנם אסור לבקר בפגייה, אולם בימים הראשונים עדיין מאושפזת היולדת במחלקת יולדות, ואפשר לבקר אותה שם. חשוב לדאוג שיהיה לה אוכל בריא ומזין (אוכל של בית חולים הוא לא בדיוק גורמה) וגם קצת פינוקים. כל יולדת מגיבה אחרת בימים הראשונים. נתקלתי בנשים שרק רצו שיעטפו אותן, שיבקרו אותן, שיחבקו. נשים אחרות לא רצו לראות אף אחד. חשוב לכבד את החלטת הזוג, אבל לא להתייאש ולהמשיך להציע עזרה. ככל שיעברו הימים, יחלוף השוק הראשוני והעייפות תגבר. קרוב לוודאי שהם ישמחו לקבל עזרה.

מעורבות ההורים במצב הפג

ההורים מגיבים אחרת לשהות בפגייה. ישנם אלו שאינם זזים מהאינקובטור (הצוות ממש חייב להכריח אותם ללכת). ישנם אלו שמסתפקים בביקורים קצרים. ישנם זוגות שתמיד יבקרו ביחד ואחרים שיחלקו את הזמן ביניהם. חשוב למצוא את דרך הביניים: לשהות ליד הפג, לדבר איתו, להסתכל עליו או סתם לקרוא ספר לידו. אך חשוב גם לא לשכוח לאכול, לשתות ולנוח.

הורים רבים מחלקים את זמן השהייה ליד ילדם, וכך מתאפשר להם זמן לנוח או לראות את ילדיהם האחרים ומשפחתם הקרובה. ישנם הורים שחוזרים לעבודה בזמן שהפג שוהה בפגייה ומנצלים את חופשת הלידה מהרגע שהפג שב הביתה.

חשוב מאוד להיות מעורבים במצבו של הפג, לשאול שאלות, ללמוד לקרוא את המוניטור, לעקוב אחרי העלייה במשקל ואחר מצבו הכללי. כשהפג גדל ומתייצב, יכולים ההורים לעזור באופן פעיל לטפל בו, לרחוץ אותו, לחתל אותו, להחזיקו על הידיים.

הנקה ושאיבת חלב עבור הפג

רפלקס היניקה מבשיל בד"כ בין השבועות ה33-35 ולכן לא ניתן להניק פג לפני שבועות אלו. כמובן שהוא גם לא מקבל בקבוק אלא מקבל הזנה דרך זונדה. כדי שתינוק יוכל לינוק בקלות, עליו "לשלוט" על היניקה, הנשימה והבליעה.

הקשר המיוחד שנוצר בין האם לתינוקה בזמן ההנקה, חסר לפחות בהתחלה ואת מקומו תופס קשר אם-מכונה-תינוק, שהוא גם קשה ונטול סיפוק. אבל למרות העובדה ששאיבת החלב מהשדיים היא תהליך מעייף ולעיתים אף מתסכל (בהתחלה כמויות החלב קטנות מאוד), בעידוד הצוות ובן הזוג מרבית הנשים אינן מתייאשות. הן מבינות שזוהי הדרך החשובה ביותר שבה הן מסוגלות לתרום לבריאות תינוקן. חשיבות רבה יש לחלב אם לבריאותו והחלמתו של הפג. אך כאן חשוב לציין שגם פג שניזון מתחליף חלב או משילוב של חלב אם ותחליף יתפתח ויעלה במשקל. פגים רבים משתחררים מהפגייה כשהם יונקים הנקה מלאה או חלקית, בשילוב עם בקבוק.

המגע עם הפג

ככל שניתן (באישור הצוות הרפואי) חשוב לגעת בפג. המגע צריך להיות "מגע עם נוכחות". הדרך הטובה ביותר היא להניח יד אחת על קצה ראשו (הקודקוד) ויד שנייה על ישבנו. מגע זה מקנה לפג ביטחון (הוא עוטף אותו). רצוי להימנע ממגע עדין ומלטף בשלבים הראשונים (מגע זה גורם לתגובת יתר וחוסר ביטחון מצד הפג).

בכל שלב שניתן רצוי להחזיק את הפג בתנוחת "קנגורו": הכנסת הפג הערום לחולצת אימו או אביו. מגע עור בעור מקנה לפג הרגשת ביטחון ואהבה (מומלץ גם לגברים ישראלים שעירי חזה, לא תאמינו כמה כייף להם להתכרבל עליכם).

עוד על נושא המגע בכתבה הבאה.

מעורבות האחים במצב הפג

לאחים הבוגרים, שברוב המקרים מצפים בקוצר רוח להולדת אח/אחות חדשים, קשה להבין למה לאמא כבר "אין בטן" אבל התינוק/ת נשארים בבי"ח.

חשוב לשתף את הילדים, כמובן בהתאם לגילם ולמידת הבנתם. חשוב לצלם תמונות של הפג ולהראות להם. מובן שיש לדאוג שהתמונות לא יבהילו אותם (לא לצלם את כל הצינורות והמכשירים). ילדים קטנים חשוב לעודד לצייר או את מי שיודע כבר לכתוב, לכתוב ברכה לאח/ות החדשים ולהבטיח לתלות את הציור באינקובטור/עריסה (תמיד אפשר לתלות את הציור מבחוץ, כדי שניתן יהיה להראות לילד ואז להוריד ולשמור בצד).

ברוב הפגיות לא נותנים לאחים לבוא לבקר, אך אם הילדים גדולים והפג יציב ניתן לבקש להציג אותו לפניהם מבעד לחלון. לכל פגיה יש את המדיניות שלה בנושא.

מעורבות הסבא והסבתא במצב הפג

חשוב לשתף את סבא וסבתא גם בזמן השהות בפגיה. בכל פגיה יש "שעת סבא וסבתא" שבהם הם יכולים לבוא לבקר את נכדם או נכדתם. בזמן זה, יכולה האם ללכת לשאוב, לאכול, לנוח... חשוב להתחיל את הקשר כבר בשלב זה, קשר שימשיך לאורך השנים ויעזור בעיקר בשבועות הראשונים בבית.

עוד עצות למה ניתן לעשות בזמן השהות בפגיה בכתבה הבאה.