פגים הם תינוקות קטנים

פגים הם תינוקות קטנים

אורית גולדפינגר-מנדל

סיפור הפעם הראשונה בה נתקלתי במונח "פג". יחד ננסה להתכונן ללידת פג, להפיג את החששות הכבדים, ונשמע עצות ללידת הפג הצפויה.

צילום: שמרית אסף, סטודיו התחלות

המפגש הראשון שלי עם פגים

הפעם הראשונה שנפגשתי עם המושג "פג" היתה לפני שנים מספר בקליניקה שלי כשהגיעה ילדה מקסימה בת 6 שסבלה מדלקות אוזניים חוזרות וירידה בשמיעה. כששאלתי על עברה, גליתי שהיא נולדה בשבוע 29. שמעתי מהוריה על המסע שעברו וכיצד בעיית השמיעה נשארה ה"מזכרת" היחידה מתקופת הפגות. בסופו של דבר, אחרי סדרת טיפולים, חלפו דלקות האוזניים והשמיעה השתפרה בצורה ניכרת.

מאותו יום התחלתי לחקור את הנושא והחלטתי להקדיש לו פרק גדול בטיפול שלי. מכיוון שתחום המגע קרוב לליבי, חשבתי איך אפשר לשלב בין מגע לפגים.

לפני כ- 6 שנים טסתי לארה"ב ללמוד קורס מיוחד לעיסוי פגים, ולראשונה נחשפתי לפגיה ולדרכים לשלב מגע בתוך הפגיה. עם השנים גיליתי שדווקא בארצנו הקטנטונת הפתיחות גדולה פי כמה מאשר אצל "אחותנו הגדולה".

בפעם הראשונה שהגעתי לפגיה בשניידר לראות את "הדבר האמיתי" הייתי בחודש תשיעי עם ביתי השניה. לא ידעתי למה לצפות. מעולם לפני כן לא ראיתי תינוק ששוקל פחות מ-2 קילו. בחדר טיפול נמרץ פגשתי פג קטנטן מחובר לצינורות ומכונות גדולות. לא יכולתי להסיר את עיניי ממנו. היה בו משהו מהפנט, איש קטן שנאבק על חייו.

מפגש ההורים עם התינוק הפג

הורים רבים חוששים מהמפגש הראשון עם הפג. הם מצפים לראות יצור מוזר וקטנטן ולא כמו שדמיינו תינוק עגלגל, ורדרד ויפה תואר.

הפג נראה כמו תינוק, אך במידות קטנות בהרבה, בעיקר כשהוא עירום והחיתול מכסה את רוב גופו. לגופו מחוברים חוטים וצינורות, עורו עדין ואדמדם, כמעט שקוף, וניתן לראות את כלי הדם בגופו (שכבת השומן שתתפתח עם גדילתו תכסה את השקיפות). העור מכוסה פלומת שיער שתנשור עם הזמן. אוזניו לעיתים מקופלות ומעוכות, אך ניתן להדביקם לראשו בעזרת פלסטר רפואי. אין זה מפריע לו  וזה אף יגרום לאוזניים הדקיקות להישאר ישרות ולא להתקפל. כל זה ישתנה עם הזמן ככל שיגדל. הוא שומע ורואה עצמים קרובים וצבעים מנוגדים כמו שחור ולבן, לכן ככל שניתן רצוי להחזיק אותו קרוב לגופכם ולפנים.

עצות להורים הצפויים ללדת פג

קודם כל, להורים שבדרך, אם אתם נמצאים בקבוצות סיכון ללידת פג, אל תהססו ולכו לבקר בפגיה לפני הלידה. אין זה קל, אבל בסופו של דבר אם תגיעו עם ילדכם לפגיה תדעו איך הוא נראה, תכירו את הצוות, את החדרים השונים, את סדר היום וכן הלאה. פגשתי פעם זוג שידע מראש שיאלץ לבלות שבועות רבים בפגיה, וזאת עקב בעיה שהתגלתה בעובר. הם התארגנו לשהות הממושכת: שכרו מראש דירה באזור למספר חודשים, ביררו היכן ממוקמים הגופים הממשלתיים באזור: ביטוח לאומי, הבנקים, הסופר וכדומה.

במידה ואתם יודעים מראש על בעיה מסוימת שצפויה, חשוב גם לברר היכן הפגיה המתמחה בסוג בעיה זה (ישנן פגיות שמתמחות במיוחד בסוגי בעיות מסוימות).  

לידת פג, גם אם היא צפויה, אינה חוויה נעימה לאם ולאב. האמא, שזה עתה ילדה, צריכה לאסוף את כל כוחותיה, לעזוב למשך שעות את מיטת מחלקת היולדות ולשהות לצד בתה/בנה הפג. אין לה זמן להתאושש מהלידה. שיגרת השהייה בפגיה על כל השלכותיה נהפכת לשיגרת יומה, וכל החלומות של החזרה המהירה הביתה והטיפול בתינוק הרך נעלמים כאינם. האבא נכנס בעל כורכו לתפקד באופן מיידי ומוכרח לעזור לאשתו בטיפול בפג ולעיתים גם בילדים שנשארו בבית. גם לסבא ולסבתא, לידת הפג נתפסת כטראומתית וזמני הביקור שלהם בפגייה מוגבלים ביותר. אי לכך, הם מרגישים חסרי אונים כלפי ילדיהם.

האם שחלמה להניק נאלצת להתמודד עם שאיבות רבות ושהייה במחיצת מכונת השאיבה במקום לצד ילדה. השאיבה מתסכלת מאוד, בעיקר בימים הראשונים, מכיוון שאין מספיק חלב בשדיים והכמות הנשאבת קטנה ביותר, בעוד הסבל ברוב המקרים רב. יחלוף זמן עד שיכול הפג לינוק משד אימו ולעיתים ההנקה עצמה מתחילה רק לאחר שבועות מיום השחרור מהפגייה.  

אולם, כדאי לזכור שבדורנו אחוזי ההישרדות של פגים הם גבוהים ביותר. חשוב להיות שם בשבילו, לדבר איתו, לגעת, לעסות, לשיר, לחבק, לעשות "קנגורו" ולחכות בסבלנות עד שיגיע הביתה. למחוק כל יום שעבר ולחכות בסבלנות ליום השחרור. לחשוב חיובי, להתפלל ולאהוב את הפג, כי יום השחרור מגיע בסוף. ותמיד לזכור: הפג הוא "איש קטן" שמרגיש, כואב ובעל רגשות כמו כל אדם אחר.