טיפים להאכלה מבקבוק

טיפים להאכלה מבקבוק

טלי גסנר

כאשר מאכילים תינוק מבקבוק, כדאי לשים לב לצרכים של התינוק. עצות להאכלה נכונה.

רוב האמהות המניקות משלבות בשלב זה או אחר בתפריט של תינוקותיהן האכלה מבקבוק - בין שמדובר בחלב אם שאוב ובין בתחליף חלב.

דובר רבות על הדרכים היעילות ביותר להניק, אבל מה לגבי האכלה מבקבוק? האם גם שם יש טכניקה? מדוע ישנם כל כך הרבה סוגים של בקבוקים בשוק? על מה עלינו להקפיד בחיפושינו אחר הבקבוק המתאים?

כידוע, חלב אם והנקה מלאה הן האופציות העדיפות והבריאות ביותר עבור כל בני האדם. עם זאת לעיתים הנקה לא מתאפשרת מסיבות רבות ומגוונות. אין ספק שגם אם שהגיעה להחלטה שלא תניק עדיין רוצה שתינוקה יקבל את הטוב ביותר.

אם כך, בהקשר הזה חשוב להבין את שלבי האכילה בזמן ההנקה - ולנסות לחקות אותם בזמן ההאכלה מבקבוק.

האכלה לפי דרישה

בהנקה אנחנו סומכים על התינוק שיינק כפי שמתאים לו. האם חייבת לתת אמון בקטנצ'יק שלה שהוא יודע כמה מ"ל הוא צריך לאכול. התינוק גם שולט בקצב שבו החלב זורם לתוך פיו, ואפילו עושה הפסקות יזומות בזמן היניקה (גם אנחנו, המבוגרים, עושים הפסקות קצרות בזמן הארוחות שלנו - לנשום קצת... לתת לאוכל "לרדת" לפני שממשיכים...). הכוח שאנו נותנים לתינוק לשלוט על מזונו חשוב להתפתחותו בכך שהוא לומד לקחת אחריות על עצמו. הוא זוכה להרגשת עצמאות יחסית וביטחון עצמי שנובע מהאמון שנותנים בו.

נוסף לזה החלב שיוצא בזמן יניקה מהשד זורם באיטיות יחסית. בזכות הקצב האיטי התינוק מרגיש כשהוא שבע ולא אוכל יתר על המידה. כשאנחנו משווים זאת לאכילה מבקבוק, שבדרך כלל מזרים חלב במהירות רבה מאוד לפיו של התינוק, המסר "אני שבע" שנשלח מהקיבה למוח, נקלט בעיכוב נכבד. כלומר שבהזנה מבקבוק התינוק בדרך קבע אוכל יותר ממה שהוא היה אמור לאכול. מחקרים הראו כי כתוצאה מהרגלי אכילה לא נכונים, לתינוקות שמוזנים מבקבוק יש סיכוי רב יותר לגדול להיות ילדים ומבוגרים בעלי עודף משקל.

כמה צריך התינוק לאכול?

הורים רבים ששומעים כמה מ"ל תינוק אמור לאכול, בייחוד בשבועות הראשונים לחיים, מופתעים מאוד ואומרים - 'אבל נתתי לתינוק שלי 150 מ"ל, והוא גמר הכול. זה מוכיח שהוא היה רעב ורצה את הכמות הזו!'

אז זהו, שלא! הזרימה המהירה של החלב לתוך פי התינוק, בייחוד בשבועות ואף בחודשים הראשונים לחייו, אינה מאפשרת לו להחליט מתי לסיים או לכל הפחות מתי לעשות הפסקה. האופציות שלו בזמן שהחלב זורם לתוך פיו הן: לבלוע או להיחנק. לרוב התינוק יבחר באופציה הראשונה...

בצורת ההאכלה הסטנדרטית בבקבוק אנחנו שוללים מהתינוק את כל היתרונות שבשליטתו על חלק זה של חייו. השליטה היא בידי מי שמכין את הבקבוק:  הוא שמחליט כמה חלב יקבל התינוק; מה תהיה מהירות הזרימה של החלב; מתי אפשר לעצור לגרעפס.

אם כן, מטרתנו היא לחקות עד כמה שניתן את היתרונות הטכניים של ההנקה, גם בדרך של ההאכלה מבקבוק -  כלומר לאפשר את שליטת התינוק בקצב זרימת החלב ובכמות הנכנסת לפיו.

אז מה עושים?

ראשית אנחנו רוצים להאט את זרימת החלב. חשוב שהתינוק יאכל לאט (כלומר שההאכלה תיקח כ-10 עד 15 דקות עד לסיום הבקבוק) על מנת שיוכל להרגיש את הרגע שבו הוא שבע ויוכל ליידע אות המבוגר שהספיק לו.

אנו עושים זאת על ידי בחירה של בקבוק עם חור קטן ככל האפשר. תינוקות יונקים צריכים תמיד לאכול מבקבוק בעל החור הכי קטן (מידה 0 או 1, לפי סוג הבקבוק) ולא להרחיב את החור כשהם מתבגרים - כי הרי זרימת החלב מהשד אינה משתנה עם גיל התינוק, ולכן אין צורך להאיץ את קצב האכילה שלו. (כמובן ההתייחסות כאן היא להאכלה של חלב בלבד. אם מעוניינים לתת לתינוק לאכול דייסות מבקבוק, יש צורך כמובן בחור גדול יותר בפטמת הבקבוק.)

כאשר מחזיקים את הבקבוקים במהופך, החלב מתחיל ישר לטפטף, אפילו בלי שאף אחד נוגע בפטמה או יונק ממנה.

כדי להתגבר על הבעיה הזו, מומלץ להחזיק את התינוק כמה שיותר קרוב לצורת ישיבה (עם התמיכה הנדרשת לראש כמובן!) ולא בשכיבה על הגב. צורת הישיבה הזו מאפשרת לתינוק, כשכבר אינו מעוניין יותר לאכול, לתת לחלב לזרום החוצה מפיו. מאחר שהוא אינו שוכב, החלב ייצא מפיו אם יפתח אותו, ולא יזרום לגרונו (מה שיפחיד את התינוק בחנק ויגרום לו לבלוע, למרות שאיננו מעוניין באכילה נוספת).

בנוסף יש להחזיק את הבקבוק כמה שיותר במקביל לרצפה - ולא בהטיה משמעותית שתגרום לזרימה מהירה של החלב מפטמת הבקבוק. נרצה לראות שקצה פטמת הבקבוק מלא בחלב, אבל חציו העליון של חלל הפטמה ריק. כאשר הבקבוק אינו מוטה, בדרך כלל החלב אינו זורם לבדו, אלא רק כאשר מופעל לחץ על הפטמה. כלומר שמחזירים לתינוק את האפשרות לשלוט בזרימת החלב או אי זרימתו.

בין הבקבוקים עם החור הקטן יחסית נמנים בקבוקי פגים של יצרנים שונים.

לקחת פיקוד על האכלה מבקבוק

בהנקה מהשד יכול התינוק ללגום חלב על ידי יניקה בתנועות גדולות, והוא יכול לעשות לעצמו הפסקה בזרימת החלב, ללא התנתקות מהשד על ידי מציצות קטנות ומהירות. התנהגות זו היא רפלקסיבית ואינה נלמדת, ומתרחשת כבר מיומו הראשון של חיי התינוק. לעומת זאת בזמן אכילה מבקבוק, כל צורת מציצה תוציא חלב - בין שמדובר בתנועות גדולות ובין בקטנות. 

כאן המבוגר המאכיל צריך לקחת קצת פיקוד ולעזור לתינוק לקבל את רגעי המנוחה הללו במהלך הארוחה. כפי שצוין לעיל, מומלץ להחזיק את הבקבוק במקביל לרצפה וכשרק קצה הפטמה מלאה בחלב. כדי לאפשר לתינוק לקבל כמה רגעי מנוחה, אבל מבלי לוותר על תחושת ההמשכיות של הארוחה כשהפטמה ממשיכה להיות בפה של התינוק.

כדי לעשות הפסקה קטנה בזמן ההאכלה מהבקבוק ניתן לקפל את פטמת הבקבוק, כך שהקצה יישאר בפה התינוק, ושאר הפטמה תהיה מקופלת כלפי מטה, ולא תאפשר לחלב להמשיך ולזרום לתוך קצה הפטמה.  יש לחזור על פעולה זו מדי 10-15 שניות למשך כ-2-5 שניות בכל פעם. עם הזמן אפשר ללמוד מה הקצב המועדף על התינוק הספציפי שלכם.

לא צריך לפחד מהיניקה "על ריק". האוויר שנבלע יכול לצאת דרך אפו של התינוק או בגרעפס. גם אנחנו שותים קולה, סודה וכדומה... ושורדים יפה מאוד למרות האוויר שבלענו.

לסיכום

• לוודא שימוש בפטמה עם החור הקטן ביותר. (ללא קשר לגיל התינוק, תמיד משתמשים בחור הכי קטן!)
• להחזיק את התינוק כמה שיותר קרוב לישיבה זקופה.
• להחזיק את הבקבוק במקביל לרצפה כדי למנוע מעבר לא רצוי של חלב לתינוק, וכדי לאפשר לתינוק לא לבלוע חלב שאיננו רוצה בו.
• לעשות הפסקות יזומות כל כמה שניות במהלך ההאכלה הרציפה, על ידי מתן אפשרות לתינוק לינוק על קצה פטמה ריקה.

זכרו! הטיפים הוצעו כאן במטרה לאפשר האכלה בבקבוק, שתהיה קרובה ככל האפשר מבחינה טכנית לחוויית היניקה מהשד - כלומר מבחינת שליטת התינוק בקצב זרימת החלב ובכמות הנכנסת לפיו.

בהצלחה, בתיאבון ובריאות טובה לכולנו!