הולדת יואב

זה התחיל כבר לאחר הלידה של הבן הראשון...

זה התחיל כבר לאחר הלידה של הבן הראשון. נתחיל בכך ש"ההתנקות" לאחר הלידה לקח לי כשלוש וחצי חודשים. ואז התחלתי לקחת גלולות עם מינון הורמונאלי נמוך מהרגיל משום שההיריון הראשון היה בעזרת כדורים אשר מגבירים את הביוץ ונכנסתי אחרי שנה וחצי להיריון. נחזור לסיפור...התחלתי לקחת גלולות ובגלולה הראשונה ועד הגלולה ה-21 רק דיממתי ללא הפסקה.

לאחר 3 חודשים כאלה ניגשתי לרופא וסיפרתי לו על הדימומים. הוא אמר לי להפסיק לקחת גלולות לחודש אחד ולראות כיצד הגוף מגיב. היה לי איחור במחזור ומרוב הכחשה שאני בהיריון, לא עשיתי בדיקת שתן ביתית, עד שיום אחד דיממתי בעבודה ללא הפסקה. באולטראסונד נאמר לי שאני בהיריון שבוע 6. (היריון לא רצוי כי הבן הקטן היה בן 8 חודשים).

מסתבר שהיה לי ברחם קרישי דם וזה גרם לדימומים למשך 5 חודשי ההיריון הראשונים, כך שהייתי בשמירת היריון עד החודש החמישי. הרופא יידע אותי שיש לי סיכוי של 50% ללדת את התינוק, משום שקרישי הדם יכולים בקלות לגרום להפלה, אפילו בחודש מתקדם. מסתבר שהתינוק יותר עקשן מקרישי הדם כי הוא נולד ילד שלם ובריא לגמרי. לאחר הלידה המשכתי לדמם והשאירו אותי בחדר לידה להשגחה כי יצאו לי המון קרישי דם מהרחם ואז עשו לי ניקוי של הרחם באופן ידני. כמעט נתנו לי מנת דם, למזלי זה נחסך ממני. היום יש לי 2 מוסקוטרים קטנים בבית ואני כבר שכחתי מזמן שההיריון השני לא היה רצוי. הייתי עוברת הכל מההתחלה ולא מוותרת על הקטנצ'יק בשם יואב.