פרידה

תינוקות שבאו לתיקון קצר

לפני שנה וחצי ילדתי תינוקת מקסימה ,בלידה מדהימה וקלה , תינוקת יפה עם נזלת גדולה מהאף וצבעה קצת כחלחל .
היא נלקחה לבדיקה ושם התברר שהיא סובלת מבעיה גנטית נדירה,
p'c'k -כליות מוגדלות עם ציסטות.
{אני בדרך כלל נמנעת מבדיקות ,כך שלא ידעתי על הבעיה שמתגלה רק בחודש השישי להריון}.
אחרי המתנה של שעות ארוכות ,{ 15} וצפייה לנס ובעיקר רצון עז שלא הרגשתי מימיי
מסרה המתוקה את נשמתה לבורא.
כמה שרציתי את המתוקה שלי , ,,,, צער גדול שאין לו מילים .
מהר מאוד הבנתי שנשמה שבאה לעולם ל"תיקון קצר" היא נשמה שסיימה את שלה,נשמה שבאה לפיניש קטן
ומכוון שאמונתי היא חיי , צלחתי את החוויה עם קבלה והבנה ובעיקר תודה שבחרה בי להתקיים זמן מה.
חודש אחרי הלידה נכנסתי שוב להריון {לא מתוכנן,עם ניסיון למניעה} הנה עכשיו ,הפיצוי הגיע ,בטוח לא יעמידו אותי בעוד ניסיון.
כמובן שעשיתי את כל הבדיקות ,הכול היה תקין ,והפעם זכינו לבן זכר ,איזו שמחה הבן שלו השתוקקתי שנים.
לצערנו הרב את הבעיה הגנטית אפשר לגלות רק בחודש שישי להריון .
אחרי המתנה הגענו לבדיקה ושם החלום והצפייה התנפצו לנו בפרצוף, כן ,שוב אותה בעיה "נדירה" וצריך להמית את התינוק וללדת בלידה רגילה, אין לו סיכוי לחיות ובכלל זה נס שהוא מצליח לשרוד בבטן , הכליות מוגדלות עד אזור הריאות ,כך שאין לריאות מקום לגדול והתינוק לא משתן כך שכל הנוזלים שאמורים להיות מי השפיר נאגרים אצלו בכליות .
בקיצור הריון כואב ומכוער , דמיינו תינוק בבטן בלי מי שפיר ,כל תנועה שלו קורעת לי את הבטן.
כמו ששמתם לב ,יש לי את היכולת להתנתק מעצמותי ולהתחבר לאמת .
החלטתי שאני לא "ממיתה "את התינוק ,אלה הטבע יעשה את שלו.
כך עברו להם עוד 3 חודשים של כאב , 2אישפוזים בבית הרפואה והכנה לרגע הגדול,"פרידה".
הגיע זמן הלידה {בסוף חודש שמיני} הייתה לי לידה מדהימה ,לידה טבעית ללא משככים וללא כאבים.
לידה בה אני מחוברת לעצמי ולחוויה שעוד רגע ניפגש לרגע קצר וכואב.
כן אפשר ללדת כמו תרנגולת ,לא האמנתי שאפשר ללדת בלי כאב , הרי ילדתי 3 לידות מדהימות, אבל כאב קצת .
כמובן שהניסיון עושה את שלו ויש לנו הנשים את היכולת לשלוט ולהרגיע את גופנו ,אני יכולה להגיד שלמדתי אך "ללדת".
אך הפעם הרגשתי שזו השגחה פרטית מלמעלה ,ה" כל כך שמח ממסירות נפשי וזה היה שכרי.
ושוב תינוק מתוק ויפה ,שנראה מושלם .
בקושי גדול התמודדתי עם הנורא מכל ,עם הפחד הכי גדול שלי ,לראות את התינוקי שלי גונח ומתייסר
{אני שהייתי בצער עם יתוש היה עוקץ לי את התינוקת שלי}.
24 שעות של צער, {שכמעט עשה לי חור בלב }שעות שכל הגוף כואב מצערה של הנפש.
24 שעות של התמודדות מול תינוק קטן עם נשמה עצומה .
ליוויתי אותו עם חיבוקים ונשיקות ,שמתי לו אוזניות עם ניגונים חסידיים ,התפללתי עליו שיעלה מעלה מעלה אל כיסא הכבוד וימליץ עלינו.
אני זוכרת אך הוא נירגע כשהוא היה עלי,אין כמו החזה של אמא אוהבת.

בחיים שלי לא רציתי משהו בעוצמה כזאת של רצון ,למדתי מהו רצון אמיתי ,למדתי שרצוני הוא רצון הבורא ומכיוון שרצון הבורא הוא רק טוב ,כך גם רצוני .
אני עשיתי את שלי ,תמכתי וליוויתי את התינוק שלי ,אהבתי והתחברתי אליו גם שידעתי שעוד רגע הוא לא יהיה , לקחתי אחריות על חיי .
היום,אחרי חצי שנה , הכל "קטן עלי" ,אם משהו בחיי לא מסתדר כמו שרציתי ,אני לא מתרגשת וזה כשלעצמו שווה המון.
שני התינוקות האלו נתנו לי את המתנה הכי טובה שחלמתי עלייה, הם נתנו לי את היכולת להיות "מקבלת" ,להיות חזקה ומחוברת .
קבלתי בהירות לראות שהכול הוא לטובה ,ושהתברכתי בכוחות נפש עצומים וזוהי מתנת חיי ,לזה צפתי כל חיי .
ואם תשאלו אך בנותיי הקטנות עוברות את כל החוויה הזאת ? אומר שהן בדיוק כמוני ,יש להן אמונה חזקה ,וכוחות נפש אדירים .

מודה לבורא עולם ,ולשני התינוקות המתוקים שלי ,שבחרו בי להיות להם לכלי .
מודה שיצאתי בחיים שלמה ובריאה ,עם כוחות נפש עצומים ומחודשים , עם שמחה בלב , עם אמונה ,ובעיקר עם אהבה לעצמי ולחיים בכלל.
אנשים מתפעלים ואפילו נבוכים כשהם שומעים את סיפור חיי ,
בייחוד כשרואים שעל פני תמיד יש חיוך .
אחרי שהבנתי ששום דבר פה בחיים לא שלי ,אין לי בעיה לחשוף את חיי,
זו חוויה השייכת לכולם ,לכולם יש את הזכות ללמוד ולהתחזק מהניסיונות של האחר .


אולי זה ישמע קצת לא מובן ,אבל אני בתקופה הכי טובה של חיי. מקווה שחיזקתי אתכם ,ובבקשה לא להצטער

התמונה שבחרתי היא של התינוק שלי שוכב מת על אמא .
זכיתי שהיה לי את האומץ לצלם ולהתאחד איתו בהיותו מת..

בשורות טובות ...