סיפור הלידה שלי – 23/2/11
יום ג' נכחתי בבית לבדי, אני והבטן, לא יכולה לזוז, מרגישה רע ומשוחחת עם אחותי בטלפון ומרגישה שזהו אני לא יכולה לסחוב עוד, הבטן גדולה, הצרבות לא עוברות הכבאבים מתחזקים ומופיעים צירים לא סדירים.
לאחר שיחה שבה אני מתייפחת אני מרגישה שהמכנס שלי נרטב, אז רצתי לשירותים בחנתי הרחתי ולא הייתי בטוחה האם ירדו לי המים, התקשרתי לבעלי איילי וסיפרתי לו את הרגשתי והוא אמר שהוא מיד מגיע מהר, אני לא הבנתי שאת היום הזה אני לא אשכח בחיי, והתינוקת שלי המקסימה והיפה תגיח לעולם ושוב התקשרתי לאחותי וגם היא אמרה שצריך לנסוע לבית החולים.
ואני עומדת מול המראה שמחה שמחה וכאובה שהיום היום היום מתרחש הנס הגדול ואני ילד סוף כל סוף.
הגענו לבית החולים בצהרי היום, והשעות מראה 14:00 , והצוות התחיל עם הבדיקות השגרתיות , שתן, מוניטור עוברי ומוניטור צירים, ובדיקת רופא, ושם הרופא גילה שיש לי פתיחה של 3 ולא לאט בפתיחה הבאה שנבדקתי היתה פתיחה של 4 והצירים גברו והתינוקת כאילו אומרת לי אמא אני יוצאת אליך רק עוד קצת, ודמעות החלו לשטף את גרוני ובשעה 19:00 נכנסתי לחדר הלידה ואמי אורה הגיעה לחוות איתי חווית חיי המיוחת הכואבת והמרגשת עד בלי די, וכמובן בעלי איתי בכל רגע ושניה , התחלנו בחדר לידה ראשון ובו חיברו , בדקו לקחו לי בדיקות ןכן לאט לאט החלו לי צירים כואבים מאוד, קיבלתי אתרוג מצוות המיללדות ללידה קלה , נגסתי אכלתי והתייחלתי לעצמי אכן לידה קלה כמה שאפשר. ישבתי על כדור פיזיו ואייל עזר לי להפיג את הכאב בנגיעות שלמדנו לבצע בקורס הכנה ללידה , גב תחתון, נצידה למעלה ולמטה והופ עובר ציר ועוד 5 דקות מגיח שוב, והצאנו את כדורי הטניס ואייל עיסה לי את הגב עם ידיו המקסימות.
וכעבור פרק זמן העבירו לחדר אחר, גדול ומרווח ורחוק משאר חדרי הלידה, ואז הגיעה המלאכית הגדולה שלי,המיילדת הפרטית שהזמנו, שבמקרה היא אחראית מיילדות ושמה ויקטוריה , מיילדת מדהימה ומצחיקה , אישה גדולה שעזרה לי להביא חיים לעולם. כשראיתי אותה לראשונה הצעתי לה מהתופניפ ששמתי לי בתיק ללידה והיא ענתה לי תשובה מצחיקה...."אני: הי ויקטוריה רוצה וופלה או תפוח? ויקטוריה: אני ממש צריכה וופלה, אני נראית כמו דלעת..."
אמרתי לה שאני רוצה אפידורל והיא קראה למרדים וכך היה:
המרדים היה איש מצחיק ונחמד, הסביר לי על חסרונות האפידורול ומה הסיכויים באחוזים לקבל כל אסון כזה או אחר ואז ביקש ממני לחתום ולהתקפל לתנוחת עובר ולא לזוז לצחוק או להגיב ואז באדישותו הוא זורק הערה: "יש לך גב יפה...."ואני רוצה להגיב אך המיילדת יושבה מולי ואוחזת את ידי ומסמנת לא לדבר , שקט. וכעבור 5 דקות מתום זריקת האפידורול התחלתי להרגיש שהרגליים נרדמות לאט לאט ופלג הגוף העליון רדום וההרדמה הגיעה לי לחזה ועוברת לגרון ואני נחנקת ולא יכולה לנשום והציצי שלי זועק הצילו הרדמה....ואני מנסה לבצע נשימות שלמדנו בקורס אך לאיכולה אז הפסיקו לי את האפידורל, ואני כל כך פחדתי ללדת ללא אפידורל וחשבתי שאני לא יכולה אך יש כוחות נסתרים בכל אישה ובעצם ילדתי באופן טבעי.... וילדתי בישיבה והרגשתי את כל צירי הלחץ החזקים והכואבים אך היה לי כוח לדחוף ולהזיז את כל גופי לקראת בואה של הנסיכה שהגיעה לעולם.
במשך כל הלילה היא היתה שם ועזרה לי בשינוי תנוחות ובטיפטוף של פיטוצין על מנת שהפתיחה תבר וכמובן כך התחזקו מאוד הצירים והרגע הכואב הבלתי נסבל הגיע, 40 דקות של צירי לחץ מטורפים והמיילדת צןעקת ללחוץ ללחחוץ כמו לקקי מהבטן, לדחוף חזק, לוקחת את רגל ימין שלי וצועקת לדחוף, לא לדבר, לא לבכות לא לענות לי ואני עונה ולא מאמינה והיא שוב צועקת הראש בחוץ בחוץ לדחוף, ומגיע ציק חזק כמו צונאמי ענק ואני חושהת שזהו כוחותי אזלו ומאין יבוא עזרי... והכאב המטורף הזה שלא דומה לאף כאב שהרגשתי אי פעם בעבר שהופך את כל הרחם ואת פי הטבעת בעוצמה חזקה שלא ניתן לתארה במילים, ואני שוב לוחת הכי חזק שאני יכולה, ופתאום ידיה של המיילדת נכנסים שוב בפעם המיליון פנימה לתוכי לתוך הרחם שלי כאילו חופרים גומחה ולפתע ויקטוריה מוציאה את האוצרית הקטנה שלנו ויש תחושה חזקה שעשיתי את צרכי ותחושת הקלה, רגיעה, עכשיו טוב עכשיו טוב, הרגשה של התרקנות ואיזה פלא נעלמה לי הבטן כל המים נשפכו להם כנהר סוער, והקטנטנה שלי הגיחה לעולם עם עיניים פקוחות בצבע כחול, מבט מתבונן , כאילו שואל לאן הגעתי ? ואז הניחו את הגוזלית עלי והיא החלה לינוק מהציצי שלי וההרגשה היתה נפלאה ואני לא מאמינה שבאמת זהו, ילדתי , הרגע הגיע ועבר בשלום.
איילי חתך את חבל הטבור והתרגש והיה לידי כל הזמן, צפה במתרחש, ניסה להרגיע אותי ועזר לי המון בנוכחותו ואמי התרגשה ועודדה אותי יתה שם מחייכת ונרגשת ועזרה לי בנוכחותה והשמחה היתה רבה.
את צירי הלחץ החזקים הרגשתי בכל רמח איברי בנפשי בכל עצמותי כאבים שלא ניתן לשכוח, כאבים שמולידים חיים לעולם, וזוהי הלידה שלי לאחר 7.5 שעות.

אביבית זהבי בינשטוק
avivitzb@gmail.com
טיול הבוקר או הלוואי שיהיה לי רגע שקט עם הקפה, רק רגע אחד , לא יותר
שיר שלנו
שיר שלנו
avivitz

מסיבה קטנה

שיר שלנו תמונה 1
שיר שלנו תמונה 2
שיר שלנו תמונה 3
את כה זעירה נולדת במשקל 2.315 והגעת הביתה במשקל 2.170
חגגנו לך מסיבה לכבוד הולדתך ךעולם קטנה שלנו ואהובה, שמחים שבאת אלינו , שמחים לחבקך ולנשקך, אוהבים אותך המון הוריך.

לעדכונים, הפתעות ופרסים, חפשו אותנו בפייסבוק

אהבתם את הכתבה? תרצו לקשר אליה מאתרכם? הוסיפו את הקוד הבא:

<a href='https://www.karusela.co.il/posts/sipur/66/313-שיר-שלנו'>שיר שלנו</a>

סגור לתגובות


2. NCOPELOVITZ@HOTMAIL.COM
אביבית - נשמע שעברת לידה לא קלה, אבל תוך כדי גילית כמה שאת חזקה ומלאה יכולת להתמודד
אם כל מה שנדרש כדי להיות אמא. וגם היום, חודשיים אחרי הלידה את ממשיכה להיות אמא נהדרת
ומצליחה להתמודד עם כל הקשיים כמו ביום הקסום של הלידה. מזל טוב נריס אורח
דירוג:
1

בעד הריון ולידה
1. מרגש
מרגש מאוד מעלה דמעות בגרוני
המון בריאות אהבה ואושר. אורח
דירוג:
1

בעד הריון ולידה
יניב שמן צלם הריון (יניב שמן)
יניב שמן צלם הריון
נורית שנקר סטודיו לצילום (נורית שנקר)
נורית שנקר סטודיו לצילום
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית (מזי לבל לרנר)
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית