הרגלי שינת תינוקות

שלום,
בני בן 7 חודשים והייתי רוצה לעזור לו ללמוד להרדם לבד. מלידה אנחנו מקפידים על שגרת יום וטקס שינה ברור ביום ובלילה (הטקס שונה ביום ובלילה) ובסך הכל זה עבד לנו טוב אבל כלל הרבה עזרה עם נענוע על הידיים או טפיחות קלות על הטוסיק (ישן על הבטן). וזה היה בסדר, אבל עכשיו הוא מתחיל להלחם בנו כשמנסים להרדים אותו. ברור לי שהמלחמה בנו היא מעייפות יתר אבל אני לא כל כך מבינה איך לצאת מהמצב הזה.
הוא הולך לישון כל ערב ב7 ולאחרונה מתחיל את היום בחמש בבוקר בערך. הוא קם עייף ולא מוכן לחזור לישון, עם או בלי הנקה. רק בשבע הוא חוזר לישון לכ40 דקות ואז העייפות נגררת. את שנת הבוקר שלו הוא עושה בערך בתשע וחצי וגם אז השינה אף פעם לא יותר משעה והוא קם עייף. וככה הוא מגיע לשנת צהריים באחת וקצת ממש גמור מעייפות ויוצא שהוא נרדם על הידיים ומתעורר אחרי שעה לרוב. אני מנסה להוסיף לו שינה אחה״צ אבל זה ממש לא עובד.
אני חושבת שהגיע הזמן שהוא ילמד להרדם לבד אבל לא מבינה איך אפשר ללמד אותו כשהוא כל הזמן עייף. אני מנסה לשים במיטה אבל במקום להרדם( או אפילו לבכות) הוא פשוט נהיה היפר וזוחל לכל פינה במיטה ומנסה לטפס החוצה.
אז:
1. האם כשמלמדים להרדם לבד כדאי להתחיל משנת הערב שהיא קלה יותר ורק אחרי שזה עובד לנסות ביום או שמא כדאי להרדים באותה דרך בכל הרדמה?
2. מה עושים כאשר הוא בעייפות יתר והוא זוחל ולא מראה סימני עייפות או לפחות לא סימנים שהיה מראה פעם?
3. מה עושים עם מצב היפר שהוא במיטה וזוחל לכל מקום ולא מנסה בכלל להרדם למרות שהוא בבירור עייף?
4. הכי חשוב- מה עושים עם ההתעוררות הזו בחמש? היא לא מתאימה לנו ונראה לי שגם לא לו....

תודה
נטלי

היי נטלי,

1. כדאי להרדים בדיוק באותה הדרך בכל ההרדמות על מנת לא לבלבל את התינוק. אין לו מושג זמן והוא לא מבין שבבוקר מותר כך ובערב אחרת ולכן חשוב שהוא ילמד שרק בדרך x נרדמים.

2. כשהוא עייף זה אכן הרבה יותר קשה, סביר להניח שזה ילווה בהרבה יותר בכי ובהדרמה ארוכה יותר אבל העקביות כאן מאוד חשובה גם במקרה של עייפות. כנראה יהיה יותר על הידיים להרגעה אולי להאריך את טקס השינה עד שיהיה רגוע יותר אבל להמשיך ולהרדים באותה הדרך. ולגבי היום, תנסי להקדים לו את השינה אפילו ברבע שעה כל אחת אולי הוא יצליח שלא להיכנס לעייפות יתר.

3. מרגיעים כאמור, על הידיים או בליטוף משמעותי יותר מחזירים לשכיבה תמיד, אפשר להרים על הידיים ולעשות משהו שירגיע אותו ואחרי שרגוע להניח במיטה.

4. לגבי חמש, הדרך היחידה היא להמשיך ולהחזיר לישון עד שיירדם מבלי להפסיק בסוף. אם נותנים אוכל זה מיד כשהוא קם ואם לא נותנים, אז לא נותנים בכלל.

דבר נוסף, אחרי שהוא כבר יודע להירדם עם נדנוד כדאי לעבור לשלב הבא וזה להרדים ללא מגע.

תודה עינת!
לפני שנתחיל יש לי עוד כמה שאלות :)
ממליצים בגיל שבעה חודשים לשבת במקום שהוא רואה אותי אבל לא לידו. איך זה עובד עם מגן ראש? לוותר על המגן כדי שהוא יוכל לראות אותי? הוא גם מנסה כל הזמן לטפס החוצה בעזרתו. או לפחות להציץ מעליו.

הצעת להקדים את ההרדמות ברבע שעה. אחת הבעיות שיש לנו זה שבגלל שכל בוקר מתחיל בשעה אחרת (לפעמים מצליחים קצת להרדים אחרי חמש, לרוב לא) אז השעות לא קבועות ואני מנסה ללכת לפי סימני עייפות. כך יוצא שהוא הולך לישון בשבע ואז שוב בערך בעשר וחצי (תלוי כמה ישן) ואז שוב בצהריים. ואם עייף (ויש לי מזל) תנומה קצרה אחהצ. מה את מציעה לעשות? הייתי מאוד רוצה להגיע לשעות קבועות אבל לא ברור לי איך כאשר הוא קם בשעה שונה כל יום.

בעיה נוספת בשעות קבועות או הקדמה של השינה ברבע שעה היא שלפעמים הוא ישן 35-40 דקות ולפעמים יותר. מה עושים כשהשינה קצרה כל כך פתאום אבל הוא מסרב לחזור לישון?

אני ממליצה לשבת לא לידו רק כשהוא כבר התרגל והסתגל לישיבה לידו והולך לישון ללא בכי, ללא קשר בכלל לגיל. אם הוא נרדם יפה כשאת לידו אז את יכולה לעבור לשבת רחוק ממנו ואין צורך לוותר על מגן הראש. הרעיון הוא שאם הוא ירים את הראש הוא יראה שאת עדיין בחדר אבל כשהוא שוכב ומנסה להירדם האו כבר נרדם מבלי לראות אתכם.

כמו שיש שעת שינה בלילה צריכה להיות גם שעת תחילת יום ברורה וזה אומר שאם הוא מתעורר בחמש וזה הבוקר אז לא מנסים בכלל להחזיר אותו לישון אלא מתחילים את היום ואם חמש זה לא בוקר אז מחזירים לישון עד שהוא נרדם ועושים את זה גם בכל יום ולא מוותרים באמצע וככה זה מתייצב על אותה שעה.

לפעמים קורה שיש שינה לא מאוד קבועה וזה טבעי ונורמלי, אבל אם תלכו לפי סמני עייפות ותקבעו את שעות השינה לפי זה תראו שיש לו דפוס קבוע פחות או יותר. 15-30 דקות לפני או אחרי אלה סטיות נורמליות. אחרי שתדעי את הדפוס הקבוע כבר יהיה הרבה יותר קל להקדים את השעות.