השפעות ארוכות טווח של ההפריה החוץ גופית

השפעות ארוכות טווח של ההפריה החוץ גופית

התרבות הישראלית מעודדת ילודה בצורה קיצונית יותר ממדינות מערביות מפותחות אם לאור המלחמות והרצון לשרוד בסביבה העוינת של המזרח התיכון או בגלל זיכרון השואה וניסיון ההשמדה של העם היהודי

התרבות הישראלית מעודדת ילודה בצורה קיצונית יותר ממדינות מערביות מפותחות אם לאור המלחמות והרצון לשרוד בסביבה העוינת של המזרח התיכון או בגלל זיכרון השואה וניסיון ההשמדה של העם היהודי. לצערנו, לא כל הזוגות שמנסים להקלט להריון מצליחים במיידי ואם בכלל בגלל סיבות שונות. נשים אלו נאלצות להיעזר ביכולות של הרפואה המודרנית בגלל סיבות רבות ומגוונות כמו גיל מאוחר, בעיות פוריות, ורצון עז לבחירת מין הילוד.

כיום, יש מגוון של פתרונות רפואיים לזוגות שאינם מצליחים להקלט להריון בצורה טבעית. נשים רבות נאלצות להכנס להריון בעזרת התערבות רפואית חיצונית כגון הפריה חוץ גופית או בעזרת הורמונים. מחקרים שונים שנעשו גילו קשר בין גיל האם בזמן ההריון ומשך ההריון לסיכוי לחלות בסרטן השחלות. נשים שנקלטו להריון מלא עד גיל 26 היו בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השחלות לעומת נשים שנקלטו להריון אחרי גיל 35 או שמעולם לא נשאו הריון לטווח מלא. כמו כן, הוברר שהנקה עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השחלות עוד יותר. בחלק מהמחקרים שנעשו על תרופות פוריות, חוקרים מצאו כי השימוש בכלומיד, תרופת פוריות, עלול להגביר את הסיכון להתפתחות גידולים בשחלות - הסיכון גבוה יותר בנשים שלא הצליחו להרות. עם זאת, נשים שהן עקרות עלולות להיות בסיכון גבוה יותר (בהשוואה לנשים פוריות) גם אם הן לא משתמשות בתרופות פוריות. עובדה שעלולה לקרות בגלל מחסור בהריון בגיל צעיר יחסית, טווח לא מלא של ההריון, או נטילת כדורים המשמשים למניעת הריון.

מחקר חדש דיווח שמשתתפים צעירים שנולדו בהפריה חוץ גופית היו דומים לחבריהם שנולדו בטבעיות ופעמים רבות עשו טוב יותר מעמיתיהם, אולם כשזה הגיע לגורמי סיכון למחלות כרוניות, לצעירים אלה היו עד כ-11 פעמים סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם הפרעות פסיכולוגיות מסוימות, כגון הכרה בדיכאון והפרעת קשב וריכוז (ADD / ADHD). מחקר שנערך בשנת 2009 בבית הספר לרפואה שבנורפולק, מזרח וירג'יניה על כ- 173 צעירים בוגרים שנולדו באמצעות הפריה חוץ גופית והשלימו שאלון למילוי עצמי. יותר מ 33% מהמשיבים דיווחו שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז (לעומת כ 3%-5% באוכלוסייה הכללית).

חוקרים סוברים שלחץ במהלך הריון בסיכון גבוה או הורות מגוננת מדי על ילדים שנולדו באמצעות הפריה חוץ גופית יכול להיות אחראית לשיעור הגבוה של הפרעות קשב וריכוז בקבוצה זו. תנאים נוספים שעלולים להיות קשורים ודווחו גם הם על ידי קבוצה זו כוללים שתייה מוגזמת ופעילות גופנית מוגברת. כמו כן, דיכאון קליני היה גם נפוץ יותר (16%אובחנו בקבוצת המחקר לעומת 13%באוכלוסייה הגדולה יותר). עם זאת, מדובר במחקר קטן מאוד שבו לא נבחנו שיעור של הפרעת קשב וריכוז בהורים של משתתפי המחקר. כמו כן, כל נושא המידע בדיווח עצמי הוא לא תמיד מדויק. בישראל נערך מחקר אחר בשנת 2010 אשר הראה עלייה משמעותית במקרים קלים של אוטיזם אצל ילדי הפריה חוץ גופית. כ 10.5% מתוך כ-461 ילדי המבחנה שבמחקר אובחנו עם הפרעת אוטיזם קלאסית, מספר גבוה באופן משמעותי משיעור האוטיזם כ 3.5% באוכלוסייה הכללית בישראל.

הרצון העז של זוגות להפוך להורים אכן אפשרי בימים אלו בקלות יחסית אולם לצד התהליך קיימות כנראה בעיות שונות בהתפתחות של הילדים. למרות חששות אלה זוגות רבים בוחרים בהתערבות פולשנית לאחר שנואשו מכל הדרכים הטבעיות.