הריון - ההזדמנות להפוך לימון ללימונדה

הריון הוא הזמנה לסדנא של תשעה חודשים של מודעות. הזדמנות להכיר את הגוף והנפש טוב יותר. חולשת הגוף והנפש שמודגשת בהריון היא אתגר לפתח כלים ויכולות התמודדות ולהשתמש טוב יותר בכוחות הטמונים בך.

מה את כבדה כל כך, עם פרצוף חמוץ? הריון זה לא מחלה, זו ברכה!

אם גם את שמעת משפטים כאלה מכל מיני אנשים חסרי טקט או אולי הקול הפנימי שלך בכבודו ובעצמו (מה גם הוא חסר טקט ?) אומר לך זאת שוב ושוב.

תעני להם שזה בסדר ולא את המצאת את הבאסה בהריון. כמו שהדודות אומרות זו  אכן תקופה מיוחדת שלא תחזור, זו זכות, זו שמחה שבחרת בה, זה מימוש, הכול נכון אבל הסיכוי להתגלות חולשה נפשית ובראשה דיכאון בהריון גבוהה הרבה יותר מהרגיל.

במחקרים שונים נמצא שאחוז הנשים ההרות הסובלות מתסמינים חרדתיים או דיכאוניים נע בין 10% ל 26%.

לנתון זה יש הסבר כבר מימי בראשית- הרי כמה שעות אחרי שהאישה נוצרה בעולם היא כבר עשתה שטויות שגרמו לכך "לחטוף" תיקון רציני מלמעלה- "הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים..."(בראשית,ג,טז) .

כלומר הקושי הפיזי והנפשי אינו איזה "תקלה בייצור" אצלך אלא הדרך להתחבר שוב לאלוקים כמו לפני חטא חווה.

מסתבר שאת לא מדמיינת וזה לא רק המשקל שמראה את זה, את אכן הרבה יותר "כבדה" בהריון, ויש לך סיבות טובות לזה.                      יונה רפאל לב בספרהּ "הריון, העולם הפנימי" מסבירה כי בחיים יש לנו מין קרום חדיר למחצה בין העולם הפנימי המודע לנו והעולם הלא מודע, המודחק. במהלך ההיריון, הקרום הזו הופך להיות חדיר הרבה יותר, ומטענים, זיכרונות חוויות וקשיים מהעבר- צפים ועולים. עיקר התכנים שעולים במהלך ההיריון הם תכנים שקשורים לחוויות מינקות , היחסים עם הורייך ועם הסביבה הקרובה. כל אלה עולים, ופוגשים את התכנים המודעים בהם עוסקת אישה בהריון-איך אהיה כאמא?, האם אהיה דומה לאמא שלי? וכ'. ההיריון מעורר שדים רדומים והם כואבים או מעוררי חרדה.  בנוסף לכך הצורך להסתגל לשינויים מהירים בגוף והתמודדות עם דימוי הגוף עלול גם הוא לשבת על משקעים מהעבר. הגמרא ביבמות מספרת על  הנטייה שאישה מחפה על עצמה בהריון ומנסה להסתיר את מראה גופה- כלומר מתקשה לקבל את השינויים ולאהוב אותם- את עצמה.

נשים רבות בהריון אינן מבינות שהן בדיכאון ומיחסות את תחושותיהן לתופעות רגילות של הריון כגון  לעייפות, לבעיות שינה, שינויים הורמונאליים ולבעיות אחרות הקשורות להריון.                                                                                                כדאי מאוד להיות מודעת למתרחש בנפש,  כדי לטפל בזמן ולא לסבול לשווא. בנוסף לסבל, תסמינים דיכאוניים וחרדתיים בהריון מהווים גורם סיכון  משמעותי להתפתחות דיכאון לאחר הלידה. למצבה הנפשי של האם יש השלכות גם על המצב הגופני, הוכח שדיכאון בהריון גורם ליותר ימי מחלה וביקורים אצל רופא הנשים, עליה בשיעור הניתוחים הקיסריים המתוכננים ובמצב קשה אף השפעה על מצב העובר שנולד בחוסר משקל ולפני הזמן באחוזים גבוהים מהרגיל.

 הביטוי לחולשה נפשית יכול להיות תחושה של מתח מתמיד, מועקה, חרדה ניכרת לקראת בדיקות בהריון, עיסוק ממושך ומטריד בממצאי הבדיקות, חששות מעיקים לשלום העובר. לפעמים נלווים תסמינים גופניים של חרדה-דפיקות לב, קוצר נשימה, אי נוחות בבטן, בחילות, הקאות, שלשולים, סחרחורת. במקרים אלה חייבים קודם כל לברר האם יש סיבה גופנית לתסמינים. דיכאון קליני (מוגדר כמחלה) קיים כאשר 5 מתוך 9 המצבים הבאים .  ניכרים בבירור בחולה למשך שבועיים רצופים לפחות: מצב רוח רע, ירידה בהתעניינות בסביבה, ירידה במשקל, הפרעות בשינה, קושי בתנועה,  חולשה,רגשות אשם קיצוניים, הפרעות בריכוז וקושי בקבלת החלטות, מחשבות אובדניות.   

למרות המחקרים שמבאסים ומפחידים אין צורך להשלים עם עונשה של חווה ולחזור להתכרבל במיטה עד אחרי הלידה.   זו ההזדמנות שלנו לתקן את חטא ההתרחקות מאלוקים שעונשו "בעצב תלדי בנים" ולהפוך ל"אם הבנים שמחה". להפוך את הלימון ללימונדה.

קל להגיד אך כדי לבצע צריך לעבוד קשה-                                  עבודה שבלב- כתיבה ופריקה של המועקות,תפילה. להתמקד במעורר שמחה ולהודות על כל הטוב שקיבלנו. אפשר גם לקבל חיזוק בסדנא של הכנה רוחנית ונפשית ללידה שתעורר אותך לראות את הטוב.                                                                                                               עבודה שבנפש- להתמודד עם השדים מהעבר, באמצעות שיחות נפש עם הבעל וחברות, תרפיות שונות ועם צריך גם פסיכולוגית טובה.                                                                                      עבודה שבגוף- לשמור על נפש בריאה קל יותר בגוף בריא במיוחד בהריון. להקפיד על תזונה וקצת ספורט. לעיתים זה לא מספיק וצריך גם סיוע תרופות לאיזון הנפש באמצעות פסיכיאטר- זו לא בושה להתמודד עם קושי נפשי להפך זו עדות לאחריות אימהית.                                 היהדות  בהחלט מכוונת אותנו ללקיחת אחריות מיוחדת על מצבנו הנפשי בהריון בייחוד לאור העובדה שמצבה של האם משפיע על העובר.  ישנן הדרכות להרה להימנע מכעס שמשפיע על העובר,להיזהר מלהריח ריח רע עקב ההשפעה על הוולד ועוד. 

ההיריון דומה קצת לחורף- קר, חשוך יותר, יש שלכת , מתחשק להיכנס הביתה ולצאת שוב באביב, באופן כללי התחושה היא של חולשה וחוסר. הזדמנות למחלות הנפש והגוף להתגלות אבל החורף הוא בדיוק מה שהעולם צריך כדי שיוכל לפרוח שוב באביב. בלי מכות הקור, ההתכנסות והצמצום לא יוכלו להנץ ניצנים ופירות חדשים.

ההריון כמו החורף הוא זמן להתכנסות ואגירת כוחות לקראת הפריחה הקרובה. הזדמנות להכיר את חולשותיי טוב יותר, להתמודד איתם ולבנות את עצמי כאמא.