הרגלי שינת תינוקות

אורי המהממת בת תשעה חודשים. עד לפני שלושה שבועות ישנה לצידי וינקה כל הלילה.מרגע ההרדמות ועד שהייתי מצטרפת למיטה התעוררה בערך כל שעה. לפני שלושה שבועות אזרנו אומץ וחשבנו שגייסנו כוחות והתחלנו עם "סדרת חינוך". מאז, משתדלים מאוד(יש עוד ילדה בת 3.5) לייצר טקס שינה שכולל ארוחת ערב, מקלחת, ציצי בסלון ואז למיטה שלה כשהיא עוד ערה לחלוטין. לרוב בעלי עושה את זה והיום אחרי שלושה שבועות זה ההישג הכי גדול שלנו- נרדמת ממש מהר ובלי בכי בכלל. הבעייה היא בהמשך הלילה.יש לנו המון סימני שאלה לגבי דרך ההתנהלות עם כל התעוררות. בעקרון החלטנו שעד חצות (פלוס מינוס ארבע שעות מרגע ההשכבה הראשונית) היא לא מקבלת ציצי, לפעמים מתעוררת אחרי שעה ולפעמים אחרי יותר (אתמול ישנה רצוף שלוש שעות) ובכל מקרה נכנסים לחדר, משכיבים אותה ויושבים ליד עד שנרדמת. הפעם הבאה שתקבל לאכול תהיה אחרי עוד שלוש שעות... בקיצור, אני מאריכה בפרטים אבל השאלות שלי הן פחות או יותר ממוקדות: 1. האם להמשיך לתת אוכל כל שלוש שעות? (קטנה מאד ונמצאת באחוזון השלוש..) 2. אם אני באמת מאכילה איך היא לומדת מתי כדאי לה להתעורר ומתי לא..?
3.בסביבות השעה חמש היא מתעוררת, אני מאכילה, אבל כבר שבוע שהיא לא מצליחה לחזור לישון ואנחנו יוצאים איתה לסלון, שם לרוב היא ערה בערך שעה ואז חוזרת לעוד שעת שינה. מה עושים?
4.במהלך היום קשה לנו מאד להרדים כמו בלילה. הנסיון כרוך בבכי חזק ומתמשך. היום למשל ממש שעה שלמה של צרחות שהניבו בקושי חצי שעת שינה...הבכי קשה לנו מן הסתם מאד ואני מאד מוטרדת ממה עובר עליה ומה "נצרב" בתחושות/בטחון/חוויה
5. יודעת שההמלצה היא להרים ולהרגיע ואז להניח במיטה חזרה אך האם זה לא מבלבל ומתסכל יותר?
מתנצלת על הפרטים המרובים אך הם נראים לי רלוונטים. מאד מאד מחכים לתשובה... ומייחלים ליותר משעתיים שינה רצוף,.:)

הי,

ראשית, כל הכבוד לכם על התהליך שהתחלתם בו, העבודה על הירדמות עצמאית אינה פשוטה ודורשת השקעה, אבל אין לי ספק שבעבודה עקבית ונחושה תוכלו להשיג עוד תוצאות והישגים נוספים.
לגבי השאלות שהעלית:
1. באופן עקרוני, כדי להפחית בהדרגה את מספר ההאכלות בלילה, עליכם להקפיד על מרווחים קבועים בין ההנקות ובכל מספר ימים לרווח בועד שעה כשאתם מרגישים שהמרווח הנוכחי עובד טוב. מבחינת השאלה לכמה האכלות אורי זקוקה וההתאמה לאחוזונים, חשוב להתייעץ אם אחות טיפת חלב, או רופא ילדים לפני שמתחילים בתהליך.
2. בכל מקרה, ע למנת להפריד את ההקשר בין הנקה לשינה, חשוב לשים לב לקצב היניקות כשהיא אוכלת ולנתק אותה כשהיניקות נחלשות ונעשות איטיות. כך תוכלי לוודא שהיא אינה מתנמנמת או נרדמת על הציצי אלא חוזרת למיטה ערה.
3. באשר להתעוררות המוקדמת בבוקר, זה אכן לא פשוט להחזיר לשינה בשעות הללו בשל היעדר מלטונין. יחד עם זאת אפשר לאריך את השינה אבל זה דורש התעקשות על חזרה לשינה, במשך מספר ימים.
4. חשוב מאד להיות עקביים בכל ההרדמות בשנות היום והלילה. כשיש לפעמים חוסר עקביות וויתורים (כמו למשל בחמש בבוקר) זה גורר קושי רב יותר בהרדמות היום. שוב, חשוב שתהיו עקבייים ותתמידו ואז תוכלו לראות שיפור. כמובן שחשוב להיענות לכל בכי.
5. נכון. הרעיון הוא תמיד להרגיע באמצעות מגע. אפשר לנסות קודם מגע בתוך המיטה, ואם זה לא עוזר להוציא ולהרגיע על הידיים ואז להחזיר אותה למיטה ולאפשר לה להירדם בתוך המיטה.

אני מאד מבינה את התיסכול והקושי, המשיכו בעקביות על מנת שתוכלו להתקדם עוד.

בהצלחה,

שרון