הרגלי שינת תינוקות

שלום, בתי בת ה-10.5 חודשים היתה נרדמת לבד, משחקת במיטה עם עצמה, שרה ומזמרת,לוקחת מוצץ וטיטול ונרדמת לבד ללילה שלם. פעמים בודדות היתה מתעוררת כדי שנשים לה מוצץ. בשבוע האחרון היא החלה בבכי צרחות והיסטריה בכל פעם שאנו שמים אותה במיטה ויוצאים מהחדר. נציין כי הילדה מגלגלת עיניים מרוב עייפות, שבעה, נקייה ונותר לה רק א לעצום עיניים וללכת לישון. היא לא נותנת לנו לעזוב את חדרה לשנייה אל אם נרדמה באופן מלא (מה שלא קורה). אנו ממש אובדי עצות, המקום היחיד שהיא מוכנה לישון פה זה העגלה או הסלקל. צריכים עזרה דחוף בכיצד להתנהג. להרגיע ולצאת מיד? כמה פעמים אפשר לשות את זה? ואם זה לא עוזר והיא לא נרגעת? עוד אציין שביתי, טפו טפו טפו, ילדה מאוד נוחה, וזו פעם ראשונה שהיא ככה. תודה, מיטל

הי,
ראשית חשוב לי לציין כי חרדת נטישה באה לידי ביטוי לא רק בשינה כלומר אם את רואה שזה גם במהלך היום קורה אז אולי זה באמת חרדת נטישה ואז אני מציעה עדיין לאפשר לה להירדם במיטה אבל אולי למשך כמה ימים להיות איתה בחדר עד שתירדם ואז לצאת כשיעבור לה. לעומת זאת אם תכניסו עכשיו גורמי תלות כמו הירדמות בעגלה ובסלקל תהרסו לה לחלוטין את הרגלי השינה שהיו לה ותצטרכו להתחיל תהליך מההתחלה.
דבר נוסף שמדליק נורה אדומה זה ענין המוצץ, כתבת שלעיתים היא היתה מתעוררת כדי שתחזירו לה את המוצץ, יכול להיות שזו בעצם תלות חיצונית שלא טופלה והתגובה עכשיו היא תגובה של 'עמידות' שהיא פיתחה לתלות הזו, כלומר זה כבר לא עובד עליה וזה תהליך טבעי כשילדים תלויים בגורמים חיצוניים כדי להירדם, אם אכן זה המצב אני גם מציעה לכם להתחיל איתה תהליך לימוד כדי שהיא תתחיל לקחת את המוצץ לבד, עבדו על זה תחילה במהלך היום בערות ולאחר מכן רק בהשכבה ואז בלילה, שתיקח את המוצץ לבד ואל תכניסו לה אותו אתם לפה.
גנית