הרגלי שינת תינוקות

מאז שהיא נולדה, הבחנתי בבעיית הירדמות של הקטנה, בהתחלה נרדמה רק על הידיים וכל ניסיון להורידה היה מלווה בצרחות, ומשך שינה היה קצר. חשבתי שבשלב הזה אין מה ללמדה להירדם לבד. בגיל חודשיים לאט לאט התחלתי להניח אותה במיטה שלנו על הבטן ובעזרת טפיחה וקול מונוטוני הייתי מצליחה להרדים אותה, כוון שהתנגדה כבר להירדם על הידיים, אך הייתה מתעוררת אחרי 40-45 דקות עייפה ולא מצליחה להירדם עוד. עכשיו בגיל 3 חודשים אני רואה התנגדות עוד יותר גדולה בלהירדם, זה ממש מאבק, אני רואה שהיא רוצה לישון, אני מניחה אותה ב"זמן" (אחרי כמה פיהוקים) במיטה על הבטן (כי על הגב היא צורחת עוד יותר) ועם קצת כוח טפיחות וליווי קולי איכשהו מרדימה אותה, אבל היא מתעוררת אחרי 40 דקות וכל הניסיונות לנסות לתפוס בזמן, עם לטיפה וטפיחה, את ההתעורריות נכשלות, היא מתעוררת בבכי ולא מצליחה לחזור לישון. מה עלי לעשות, אני דיי עייפה מהעניין ומייאושת קלות, לא ממש בא לי לעשות את השיטות שמניחים לתינוק לבכות, אך אם זו דרך היחידה ללמדה להירדם לבד ובלי מאבקים אשמח לדעת איזו שטיה עדיפה ובאיזה גיל להתחיל. אני כבר חשבתי אולי לפנות לנוירולוג עם בעיית הירדמות חמורה.

הי,

אני מבינה שאת חווה קושי בהרדמות של ביתך וכמו כן מוטרדת מכך שהתנומות שלה קצרות. ראשית, כדאי להיות מודעים לכך שאצל הרבה תינוקות ההירדמות במהלך היום קשה יותר בשל היעדר מלטונין. חשוב להתמיד בהקניית הרגלי שינה טובים ונכונים, כלומר ללמד אותה להירדם באופן עצמאי. יחד עם זאת ביתך עדיין מאד צעירה וזה טבעי שתהיה זקוקה לעזרה בהרדמות. אני מאד לא ממליצה לתת לה לבכות אלא להיפך, להיענות לכל בכי בהרגעה. את יכולה לעזור לה להירדם תוך שימוש במגע במיטה ועם הזמן כשההרדמות יהיו קלות יותר תוכלי להפחית את המגע והנוכחות. ההתמדה והעבודה הנכונה אמורים להביא לשיפור תוך זמן קצר.

בהצלחה,
שרון