הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,
ביתי בת שנה ושמונה חודשים מתקשה להרדם לבד בלילה. עד לפני כחודש היתה מקבלת בקבוק לפני השינה (לא נרדמת עליו אבל נכנסת למוד שינה) והולכת לישון יפה. לפני כ4 שבועות היא פשוט גמלה את עצמה מהבקבוק ורוצה רק שלוק מים לפני השינה. יש לנו טקס שלם וקבוע של סיפורים, שלוק מים, לשכב במיטה ושיר ואז מתחיל הבאלאגן....היא פשוט דורשת שאחד מאיתנו יהיה בחדר בזמן שהיא נרדמת. היא ממש בודקת כל הזמן שמישהו נמצא. אנחנו שרים שיר אומרים לה לילה טוב ויוצאים - היא בוכה - אנחנו חוזרים לעוד שיר ויוצאים וזה יכול פשוט לקחת 45 דקות עד שהיא כבר מוטשת או שאנחנו נשברים ויושבים לידה והיא נרדמת תוך 2 דקות!! אותו הדבר קורה ברוב הלילות באמצע הלילה.
ילדתי היקרה מסרבת מגיל צעיר מאוד למוצץ ולא הצלחתי עם שום אובייקט מעבר כגון חיתול או בובה.
יש לציין שהיא ישנה בחדר עם אחותה (בת 4)וזה לא משנה לה אם היא נמצאת או לא.
לדעתי אחת הבעיות היא זה שהיא לא מאוד עייפה כשהיא הולכת לישון. בצהריים היא ישנה (במשפחתון) שעתיים וחצי. האם זה הגיוני לקצר לה את השינה הזו? אנחנו שמים אותה לישון בשמונה.
אשמח מאוד לעצות.....

הי,

מתיאור הדברים נשמעשביתך אכן זקוקה עדיין לעזרה בהרדמות ומכאן הקושי בהירדמות והצורך שלה שוב בנוכחות שלכם במהלך הלילה כשהיא מתעוררת.לגבי שנת הצהריים שלה, גם אם תקצרו את השינה שלה, רוב הסיכויים שהיא עדיין תבקש את נוכחותכם גם בתחילת הלילה וגם כשהיא מתעוררת. הדרך להתמודד עם הקושי היא ללמד אותה להירדם לבד, ללא נוכחות שלכם. מכיוון שאני לא מלווה אתכם באופן אישי ולאמכירה את כל הפרטים קשה לי לאבחן אתהשלב המדוייק שבואתם צריכים להתחיל, לכן אני יכולה להציע באופן כללי שתגדירו במדוייק את טקס השינה, תבהירו לביתכם כיצד יתנהל ותעמדו על כך. לגבי ההרדמה אתם יכולים לנסות להתחיל מישיבה מרוחקת בחדר ובהמשך לצאת מהחדר בזמן ההירדמות.

בהצלחה,