הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,
ביתי בת שנה ועשרה חודשים. בעלת הרגלי שינה נהדרים, נרדמת לבד ולא מתעוררת בלילה.
לפני כשבועיים הכל השתבש.
ביתי חלתה במחלה וירלית שגרמה לנו לפרוץ את כל הגבולות .. שינה משותפת, הרדמות אצלינו במיטה. בנוסף, הגן נגמר והיא החלה לישון אצל סבתות במיטה גדולה בצהרים ..(רקע).
שמתי לב, שכשאנחנו נכנסים לחדר - יום חמישי, היא מתחילה לבכות וצועקת לא רוצה מיטה לא רוצה מיטה .. חשבתי שהיא מסרבת להכנס למיטת תינוק שלה וכניראה רוצה מיטה של גדולים - כמו שקיבלה בימים האחרונים אצל הסבתות ..
מאז הוירוס חלף - ואנחנו מעוניים להחזיר את ההרגלים ..
סדר פעולות.
יום שבת - ניסון להשכיב במיטה תינוק שלה ... אחרי שעתיים של מלחמות בהרדמות ..(שמה במיטה - היא לא רגועה, מוציאה, מנסה להרגיע - אחרי הרבה זמן נרגעת, מנסה להחזיר למיטה, שוב צרחות .. - שמה בכוח ונשארת לידה.. נותנה לה לצרוח דקות .. מוציאה שוב מרגיעה מחזירה .. מנסה גם לצאת לגמרי מהחדר.. אולי היא לא רוצה שאהייה שם .. - מנסה כל דבר אפשרי - וכך שעתיים ... נשברנו, סיכמנו (אני ובעלי) שמחר נעשה שיחות במהלך הערות ונכין אותה למצב .. והבנו אותה לישון איתנו... (שזה בדיוק מה שהיא ביקשה כשבכתה)
יום ראשון - הוצאנו מזרון, שמנו על הריצפה, הסברו במלך כל היום מה הולך לקראת היום (שינה עצמאית .. וכו ). לאחר טקס שינה ארוך במיוחד, שכלל הרבה סיפורים, כיבוי אורות, בכי, ניסון להרגיע - היא ביקשה עוד שלושה סיפרים - הסכמתי עם תנאי לשינה... ולהפתעתי הרבה .. אחרי שנה ורבע של טקס, יצאתי מהחדר ונהיה שקט והיא נרדמה!
בשעה 2 בלילה התעוררה בכתה ביקשה לבוא לישון איתנו, אחרי 45 דקות של בכי לא פוסק, בעלי נשכב לידה - תוך 2 דקות הילדה נרדמה עד הבוקר..!
יום שני - הרדמות עצמאית, 2 בלילה - 10 דקות בכי, בעלי נשכב - תוך דקות ספורות חזר למיטה- הילדה ישנה.
יום שלישי - אותו הדבר!
הלילה - יום רביעי - חם חם מהתנור - הרדמות ברכב, מעבר ללא התעוררות למזרון, 23:00 התעוררות - הגיעה לסלון, החזרתי למיטה, נרדמה תוך 2 דקות אחרי ששכבתי לידה.
התעוררות ב 01:00 -יציאה מהמיטה בכי ובאה אלינו, ניסון להחזרה למיטה לבד , לא הלך אז בעלי נשכב לידה חצי שעה, לא נרדמה, כשחזר למיטה היא לא הפסקה לבכות, אני ניגשת, אותו סיפור רוצה שנישן לידה אצלה במיטה!אחרי שעה 45 - סגרתי את הדלת של חדר השינה, שמתי אותה במיטה שלה, יצאתי מהחדר ונתתי לה לבכות ולא ניגשתי ( ישבתי ובכיתי בסלון .. )
עד עכשיו 03:00 וכואב לי הלב אבל שלא ניגשנו אליה ונתנו לה לבכות והיא נרגעה לבד (כניראה מרוב עייפות יתר) ונרדמה רק עכשיו!

אני מבינה שהבאנו את זה על עצמינו.. אני מבינה שנשכבו לידה בימים האחרונים כדי "להרגיע" אותה זה מה שהביא אותנו למצב של הלילה ..

השאלה שלי האם יש לך הערות לגבי ההתנהלות שלנו?
מה הכי נכון לעשות במקרה שלה, ישנה כמו גדולה ( יכולה לצאת מהמיטה) מתעוררת בלילה .. רוצה אותנו .. רוצה לפעמים סיפור, טלויזיה .. מה לעשות? איך להרגיל אותה להרדם שוב לבד, איך לטשטש את השעון הביולוגי הזה שנוצר לה.. ושתפסיק להתעורר סביב אחת בלילה..

(אגב, אני לא מדברת בכל הניסיונות שלי לחזיר אותה למיטה. אני חוזרת על אותו משפוט קבוע - לילה טוב, עכשיו ישנים.

היה לי חשוב להסביר את כל המצב לכן יצא ארוך .. מתנצלת על כך.
אודה על תגובתך!!!!!
גלית

הי גלית,

ראשית אני מבינה את התסכול שלך, עברו עליכם בהחלט לילות לא פשוטים.
לפעמים בעקבות מחלות או נסיעות או כל דבר שהחיים מזמנים לנו קורה שאנחנו יוצאים משגרה וזה כמובן משפיע על הלילות. הרעיון הוא לחזור מידית לשגרה כדי להבהיר לבתך שזה היה משהו חד פעמי.
מאוד טיבעי שלאחר שהיא גילתה את השינה עם אמא ואבא היא מבקשת אותה שוב ולכן אפשר להבין את הבכי שלה.
הכי חשוב שתהיו עיקביים, החליטו מה שתחליטו ועשו זאת בעיקביות. כאשר בכל פעם מנסים משהו חדש זה עלול ליצור אצל בתך חוסר בהירות לגבי מה קורה וזה עלול לתסכל אותה (למה אתמול אבא ישן איתי והיום לא?).
הדרך הנכונה להתמודד עם חזרה לשגרה זה להבין שייתכן והיא מעט מתקשה כרגע, ולכן בכל פעם שהיא בוכה גשי אליה והרגיעי אותה במגע. כשהיא רגועה החזירי למיטה וחוזר חלילה. כשהיא במיטה רגועה צאי מהחדר וחזרי אליו רק במידה והיא תבכה. כך את יוצרת לה חוויוה חיובית עם המיטה כיוון שבמיטה היא נמצאת רגועה. עשי זאת גם במהלך הלילה. ייתכן ויהיו יומיים שלושה מעט קשים יותר אך בהתנהלות עיקבית בתך תחזור להרדם באופן עצמאי.