הרגלי שינת תינוקות

הבת שלי בת שנה ו- 10 חודשים. ישנה לילה מלא ורצוף מגיל שלושה חודשים.
בחמישה חודשים האחרונים היא התחילה להתעורר בלילה ומבקשת שנשב לידה עד שתירדם.
תמיד ההרדמות שלה היתה קשה. כתינוקת נרדמה על הידיים, לאחר מכן ביקשה שנלטף אותה וכדומה.
לפני חודש וחצי העברנו אותה לחדר הילדים השני וקנינו לה מיטת נוער עם מעקה ועל אף שחשבנו שמצפה לנו תהליך הסתגלות קשה, היא הגיבה ממש טוב ואפילו לא ביקשה שנישב איתה.
היא היתה נפרדת מאיתנו בנשיקה ונרדמת עצמאית!! אבל כנראה שהשמחה היתה מוקדמת מידי....
אחרי שבועיים של הרדמות עצמאית היא התחילה שוב לבכות ולבקש שנשב לידה, אז התחלתי לסגת יום יום עם הכיסא וכיום הכיסא כבר מחוץ לדלת החדר, במסדרון, כשהיא יכולה לראות רק את הרגליים שלי...
אני יודעת שהשלב הבא זה פשוט להפסיק לשבת שם, אבל היא לא נותנת לי!!! זה צרחות מטורפות ולמרות שלפעמים אני נותנת לה להטיש את עצמה בבכי, זה לא ממש קורה.
הבעיה היותר גדולה היא שהיא פתאום התחילה להתעורר יותר בלילה- כל שעתיים בערך והיא יורדת מהמיטה ובאה אלינו כדי שנישב איתה שוב....
זה כל כך מתיש לקום כל כך הרבה פעמים בלילה ובקרוב גם מצפה לנו תינוק נוסף כך שהתופעה הזאת חייבת להיפסק!!!

אני כל הזמן מדברת איתה על זה שהיא ילדה גדולה ויכולה להירדם לבד, ויש לנו טקס לילה טוב של נשיקות לבובות וכו', ואני גם מסבירה לה שאסור לרדת מהמיטה אבל זה לא עוזר...

האם יש לכן עצות?
תודה מראש

היי,
זה בהחלט מתיש כשיש הרדמות ארוכות ויקיצות בכל שעתיים.
ובמיוחד כשיש תינוק חדש בדרך כדאי בהחלט להגיע לשלב האחרון בו אתם מפסיקים לשבת שם וללמד את בתך להרדם באופן עצמאי.
היקיצות בלילה מאוד קשורות לצורת ההרדמה, בתך פיתחה תלות בכך שאתם יושבים לידה. ילדים נוטים לפתח עמידות לתלות חיצונית כלומר, מה שעזר אתמול היום כבר לא עוזר. וזה מתבטא בהרדמות ארוכות, ביקיצות בלילה ובשלב הבא גם חלונות עירות (מצב בו בתך קמה ליותר מחצי שעה וקשה לה לחזור לישון באמצע הלילה).
אני מאמינה מאוד שצריך להמשיך ולדבר איתה ולהכין אותה במהלך ארוחת הערב וטקס השינה.
כדי לעבור לשלב האחרון, פשוט החליטי שאת עושה זאת ולאחר שהיא רגועה במיטה אימרי לילה טוב וצאי מהחדר. זה מאוד טיבעי שהיא תבכה ואולי אף תצא הרבה פעמים מהמיטה לסלון/חדר שלכם, החזירי אותה בעדינות לחדר, גשי אליה בכל פעם שהיא בוכה והרגיעי אותה כדי שהיא תבין שגם כשאת מחוץ לחדר את לידה כשהיא צריכה אותך. זה מה שיתן לה את הביטחון לאפשר לך לעזוב.
למידה של ילדים היא מהירה ולאחר שלושה-ארבע לילות ההרדמות יתקצרו ויהיו עם פחות בכי עד שהיא תדע להירדם בצורה עצמאית.
(כל זה כמובן, כל עוד אין לה תלות בדברים נוספים)

עינת שלום ותודה רבה על תשובתך המהירה!
רציתי לשאול מה עושים כשהיא קמה בלילה ויורדת מהמיטה. אנחנו כל הזמן מחזירים אותה למיטה שלה אבל השאלה היא האם בלילה כדאי לשבת לידה בנתיים עד שההתעוררויות הללו יפסיקו, או שלנהל איתה גם באמצע הלילה מאבקים של הרדמות עצמאית, כמו בהרדמות הראשונה?
כשהיא קמה בשעה חמש או חמש וחצי , עם ציוץ הציפורים (היא מאוד רגישה לרעשים...), אנחנו מעלים אותה למיטה שלנו עם בקבוק ובזכות כך זוכים לעוד שעה של שינה מתוקה. האם גם זה הרגל מגונה ועדיף לקום לגמרי כל כך מוקדם?? )-:

כדי שבתך תלמד הרגלים נכונים חשוב שתהיה עיקביות והתנהלות אחידה כל הזמן. אם בכל פעם תהיה התנהלות אחרת היא לא תדע כיצד היא אמורה להתנהג. ולכן, אותה צורת הרדמה אותה בחרת בתחילת הלילה את צריכה להמשיך ולעשות במהלך כל יקיצה בלילה.
לגבי יקיצת הבוקר, במידה ועבורכם זו שעה שבה חוזרים לישון, החזירו אותה לישון כאילו זה היה אמצע הלילה במיטתה (כאמור, באותה צורה כמו בתחילת הלילה).