הרגלי שינת תינוקות

נגה ילדה שמחה ואנרגטית, עדיין אינה במסגרת מסודרת, אני ואביה מתחלקים בטיפול בה . אין לה סדר יום מאד קבוע- לרוב קמה ב 7:30-8:00, ביקיצה טבעית, ישנה בין חצי שעה לשעה וחצי בבוקר בסביבות השעה 10:30-11:00, וכתוצאה מזה מתקשה להירדם אחר הצהריים לפני השעה 15:30. גם אז ישנה כשעה- שעה וחצי. הבעיה היא שלמרות שהיא מראה סימני עייפות בשעה 19:00 היא מתקשה מאד להירדם בלילה. אנו עושים אמבטיה וטקס שינה ואף שנוטה להירדם במהלך הבקבוק לפני השינה, היא תמיד מתעוררת באמצעו,נעשית ערנית מאד ומעוניינת לשחק במיטה. השאלה שלי היא כיצד עלינו לנהוג- אביה נוטה להתעקש על כך שתישאר שכובה במיטה ולמרות שהיא מוחה ובוכה הרבה היא נרדמת כעבור כ 40 דקות. לצורך כך הוא נותר נוכח בחדר כל העת ומונע ממנה להתהפך במיטה כדי שלא תקום. אני מתקשה עם רעיון המאבק איתה ומנסה לתת לה להירדם עצמאית (כשאני בחדר ללא תקשורת איתה או שאני משכיבה אותה שוב ושוב אחרי שקמה)  אך אז זה יכול לקחת כשעה- שעה וחצי וזה מתיש. לפעמים אני יוצאת מהחדר כשהיא משחקת במיטה  אך חוזרת כשהיא מתחילה לבכות, משכיבה אותה ויוצאת. בסופו של דבר היא מתעייפת ונרדמת בנוכחותי. במהלך הלילה מתעוררת פעם אחת ולוקחת בקבוק. ונרדמת איתו לבד. אני יודעת שחשוב ללמד אותה להירדם עצמאית אך אני מתנגדת לתת לה לבכות בשיטת החמש דקות. עם זאת אני חוששת שהיא מקבלת מסר מבלבל מאיתנו ובמיוחד שאף אחת מהדרכים אינה מקדמת הירדמות שקטה וקלה. האם תוכלו להנחות אותנו לגבי הדרך הנכונה?