הרגלי שינת תינוקות

שלום
סליחה מראש, ההודעה מאוד ארוכה, היה לי חשוב לפרט על המקרה :)
ביתי בת שנה. היו לנו הרבה קשיים עם השינה שלה. עברנו הרבה תקופות ושינויים. תהליכים ונסיונות שונים. כיום מה שקורה זה שבערב היא נרדמת לשנת הלילה שלה כמעט תמיד עצמאית במיטה, יש פעמים שקשה לה יותר ואז אנחנו נשארים יותר לידה, אבל לרוב נרדמת לבדה. בלילה כמעט תמיד מתעוררת פעמיים, סביב 4:00 ו-5:00 בבוקר כשלפנות בוקר יונקת וחוזרת לישון עד 6:30-7:00.
הבעיה היא ביום. תמיד היה לה מאוד מאוד קשה להרדם ביום. אנחנו לא מצליחים למצוא את הדרך הנכונה לה. הייתה תקופה שניסינו להרגילה להרדם במיטה, ישבנו לידה וליטפנו, וזה נמשך שעות, עם המון בכי צרחות והסטריה. לאחר שבוע קשה כזה החלטנו שזה לא הפתרון. ומאז אין משהו קבוע, כמעט תמיד נרדמת על הידיים, אבל כל יום בשעה שונה. יכול להיות ב14:00 ויכול להיות ב16:00 שאז צריך להעיר אותה לאחר זמן קצר כדי שתלך לישון בשעה סבירה בלילה. כמעט תמיד נרדמת במאבקים ובכי רב. לפעמים ערה 6 שעות רצוף משנת הבוקר שלה בגלל שלא מצליחה להרדם
דבר נוסף - להרגשתי מכל חוויות ההרדמות הקשות האלו כיום היא לא מבינה את הקשר בין תחושת עייפות להרדמות ושינה. זה נראה כאילו היא לא יודעת שהיא מרגישה עייפה וצריך לישון. לדוגמא, לאחר שמנסים להרדים אותה איזה חצי שעה עם המון בכי ובסוף מוותרים ומוציאים אותה חזרה לסלון, הילדה מאושרת ומשחקת כאילו כלום לא קרה, ויכולה לשחק עוד שעה עם עצמה אפילו שערה כבר 6 שעות וישנה רק חצי שעה בבוקר.
השאלה שלי היא איך כדאי להמשיך מכאן?
חשבנו על 2 אופציות:
1. להחליט על קו ברור של הרדמה במיטה. ז"א שכל יום בשעה קבועה (נגיד 14:00) מניחים אותה במיטה לישון וגם אם בוכה המון לא מוותרים, כן לשבת לידה ואם ממש נכנסת להיסטריה אז להוציא אותה קצת על הידיים וכשנרגעת להחזיר למיטה (המון פעמים ממשיכה להיות בהסטריה גם על הידיים אפילו רבע שעה) עד שבסוף תרדם במיטה, גם אם ייקח שעות. (אני מזכירה שכבר היה לנו נסיון כזה לא מוצלח אבל אולי עכשיו היא גדולה יותר ומוכנה לזה)
2. לנסות לתת לה קצת חוויות הרדמות נעימות. הרעיון שלנו היה לא לשים אותה לישון. רק אם מראה סימנים מאוד מאוד ברורים של עייפות גם אם זה יהיה רק ב17:00 בערב אז לנסות לשים אותה במיטה ואם בוכה כעבור 5 דקות להוציא אותה. וכך לנסות כמה פעמים. המטרה היא שאם היא תרדם לפחות סופסוף היא תרדם בתחושה נעימה ואולי בהמשך נצליח להקדים את ההרדמויות שלה, ואם לא, אולי פשוט תהיה ערה יום שלם וזה יהיה עדיף..
אשמח לשמוע מה אתן חושבות.

תודה רבה

מיכל

הי מיכל,
את מעלה כאן מספר דברים אך הם קשורים אחד בשני.
1. עייפות יתר- לכל ילד יש את השעות שלו בהם הוא עייף ורוצה לישון. פחות או יותר השעות האלה הופכות להיות קבועות וכך נוצרת השגרה שלו. כאשר שעת העייפות שלו עוברת זה מביא לעייפות יתר. עייפות יתר גורמת להרדמות מאוד ארוכות וקשות (מלוות בהרבה בכי) ומצד שני הילד נראה ערני ואנרגטי ורק רוצה לשחק. לכן, כדי שלבתך יהי קל יותר להירדם חשוב לשים לב לסימני העייפות שלה ומיד להשכיב אותה לישון כשהיא מראה אותם. שינה בעיתוי הנכון תקל מאוד על ההרדמה והשינה תהיה איכותית יותר. כמו-כן, לפני שאת משכיבה אותה לישון הקדישי כ-5 דקות להירגעות בחדר (סגרי תריסים, שיר או שניים וכו) וכשהיא רגועה הניחי במיטה.
עיפות יתר גם גורמת ליקיצות בלילה..
הייתי מנסה לבדוק את השעות סביב 12:00
2. הירדמות עצמאית היא הרדמות שקוראת תמיד (לא מדי פעם) והיא גם ביום , גם בלילה וגם במהלך הלילה. כל עוד באחת האופציות האלה היא מקבלת עזרה והרדמות על הידיים היא תדרוש את אותה עזרה בכל ההרדמות. לכן, חשוב מאוד להיות עיקביים ובאותו אופן בו אתם מרדימים בתחילת הלילה הרדימי בכל שאר הפעמים.
3. כדי ללמד את בתך להירדם בצורה עצמאית התחילי בכך שתניחי אותה (כשהיא רגועה) במיטה תני לה את המגע והליטוף. בכל פעם שהיא בוכה הרימי על הידיים וכשהיא נרגעת החזירי למיטה והמשיכי עם המגע. זה מה שיתן לבתך את החוויה החיובית עם המיטה כיון שהיא תבין ששם לא צריך לבכות אלא שם שוכבים רגועים ועל הידיים של אבאמא נרגעים, זה גם מה שיתן לה בטחון בכם שאתם תמיד שם כשהיא בוכה וזקוקה לכם.
לאחר שההרדמות יהיו רגועות יותר תוכלו להפסיק עם המגע ובצורה הדרגתית לצאת מהחדר. המשיכו תמיד להיענות לבכי שלה.

חשוב לזכור שכשאתם מבולבלים גם בתכם מבולבלת והיא עדיין לא מבינה איך היא צריכה להירדם. הכי חשוב להיות עיקביים, לבחור בצורת הרדמה ולעשות אותה בכל ההרדמות במהלך היממה.

בהצלחה:-)

שלום עינת
תודה רבה על תשובתך המפורטת

פעמים רבות אכן נראה לי שהיא מגיעה לעייפות יתר, אך אני לא מוצאת שום דרך להמנע מכך.

בעבר ניסינו לשים אותה כשמראה סימני עייפות מוקדם יותר. זה לא עבד. השינה הפכה למאבק קשה. היה נראה ש"מכריחים" אותה לישון כשעדיין לא עייפה מספיק.

תמיד אני עושה טקס שינה קצר - מגיפה וילונות, שרה שיר על הידיים, אם מאוד אנרגטית גם מקריאה סיור קצר בחדר כשהיא יושבת עלי ואז מניחה במיטה. זה גם לא ממש עובד לי..

יש לי שתי שאלות:

1. כרגע היא ישנה חצי שעה-שעה בבוקר, ואז שינת הצהריים שלה מאוד מאוד קשה. נרדמת רק סביב 16:00 ואז צריך להעיר אותה והיא ממש עייפה. והולכת לישון מאוחר יותר בערב בעקבות כך. האם כדאי לנסות לוותר על שינת הבוקר ולשים אותה לישון צהריים ב13:00? או שזה עדיין גיל מוקדם מידי? אז בטוח תרדם. אני לא יכולה לשים אותה לפני כן, כי רק ב13:00 היא חוזרת הביתה מהמשפחתון.

2. ואם אמשיך עם נסיונות ההרדמה במיטה - הבעיה היא שכשבוכה במיטה ואני מוציאה אותה, המון פעמים היא לא נרגעת לי בידיים, ואז אין לי שום אפשרות להחזיר אותה למיטה. כיצד עלי לפעול אז?

היא ממשיכה לבכות ולהתפתל בידיים זמן ארוך. לכן חשבתי שאולי כדאי להרפות קצת... ושכל נסיון לשים אותה לישון יהיה רק כ5-10 דק ורק בתנאי שלא בוכה נורא, ולא משנה אם תרדם על הידיים, העיקר שיהיו לה כמה חוויות הרדמות טובות. ובהמשך לנסות שוב להקנות הרדמות עצמאית.

3. שאלה נוספת ואחרונה: את אומרת שהרדמות עצמאית צריכה לקרות תמיד גם במהלך הלילה. הבעיה שהיא עדיין יונקת לפנות בוקר, סביב 4:00-5:00 ואז יוצא שגם נרדמת כך לעוד שעה.. האם כדאי למנוע זאת? ואם כן כיצד?

אשמח לשמוע מה את חושבת
מיכל

1. יש ילדים שבגיל שנה כבר לא זקוקים ל-2 תנומות. אם את חושבת שכך בתך את יכולה להוריד לה תנומת בוקר.
תעקבי אחרי זה יום-יומיים ותראי האם זה נכון עבור בתך.
2. קשה לי קצת לענות על זה כיון שחסר לי מידע יכולות להיות סיבות נוספות בגללן קשה לה להירדם. כמו שציינתי קודם חשוב שתהיה עיקביות. אם את מתחילה בהרדמה חשוב לסיים. יחד עם זאת, אם זה הפך להיות משהו מאוד קשה עבורכם אז הרפי וכשתהי מסוגלת להתמודד עם זה נסי שוב. יכול להיות שבפעם הבאה זה עלול להיות קשה יותר.
אני ממליצה לך לפנות ליועצת שינה ולחשוב על תהליך שכולל ליווי יומיומי.
3. אפשר לתת לה לאכול אך לפני שהיא נרדמת להחזיר אותה למיטה.

שלום עינת, תודה על תשובתך.
החלטנו לנסות שוב לעזור לה להרדם עצמאית במיטה.
אך ההרדמות לוקחות כשעה ו45 דקות.
במהלכן היא כמעט כל הזמן במיטה, מקשקשת לעצמה, מתלוננת, עומדת (רוב הזמן), משחקת, בוכה, מתיישבת. בקיצור לא מוצאת את השקט שלה כדי להרדם.
כאשר היא בוכה אני ניגשת למיטתה ומלטפת אותה ולרוב מיד נרגעת וחוזרת לשחק ולקשקש.
אחרי פרק זמן מסוים מתחילה נורא לבכות. אני מרגיעה אותה ושוב חוזר חלילה.
לאחר כשעה כזאת גם בוכה יותר.
זה הגיוני שלוקח לה ככ הרבה זמן להרדם?
מה עלי לעשות? האם להשאר כל הזמן ליד מיטתה עד שתרדם גם אם זה שעה וחצי? (אני חוששת שעצם זה שאני לידה אולי עוד יותר גורם לה לשחק ולצחוק).
האדם כדאי להשיכב אותה חזרה כשעומדת? (היא רוה הזמן עומדת במיטה ונראה שזה יותר מעצבן אותה כשאני משכיבה אותה שוב ושוב)
האם כדאי יותר לצאת מהחדר כשמשחקת ולחכות מעט כשמתחילה לבכות?
איך ניתן לקצר את זמן ההרדמה הארוך הזה?

אני רק אציין שבמשפחתון שנמצאת בו בבוקר, גם לא מצליחים להרדים אותה במיטה, רק בעגלה ואז ישנה חצי שעה.
ובערב נרדמת כמעט תמיד במיטה בצורה עצמאית ללא כל בעיה.

היי,

ביום ראשון של תהליך זה עדיין נחשבת הרדמות ארוכה אך הגיונית מעבר ללילה אחד סימן שמשהו לא עובד נכון.
כשבתך נעמדת או מתיישבת מומלץ להחזיר אותה לשכיבה כדי שהיא תבין שכרגע זה זמן לישון ולא זמן משחק, הגיוני שהיא תגיב לזה בבכי ואז תתני לה את המענה לבכי אך בכל מקרה חשוב להיות נחושה ולהעביר לה את המסר שעכשיו הולכים לישון.
לגבי הנוכחות שלך, יכול להיות שאפשר להרחיק מעט את הנוכחות והמגע שלך, אין לי מספיק מידע כדי לדעת.
יכול להיות שהיא פיתחה עמידות לנוכחות שלך ואז צריך לעבור לשלב הבא וזה יקצר את ההרדמה.

לגבי המשפחתון, תינוקות עושים הפרדה גמורה בין הבית למשפחתון ולכן בכל מקום היא יכולה להירדם בצורה אחרת- בצורה בה הרגיל אותה אותו מקום.

שלום.. חזרתי לאחר נסיונות נוספים :)
במשך שבוע ניסינו להרגילה להרדם במיטה גם במהלך היום. כמו שכתבתי לפני כן, זה לוקח עד כשעתיים. היא כל הזמן מעירה את עצמה מחדש, גם כשכבר שוכבת במיטה עם עיניים חצי עצומות ובשקט, לאחר כמה דקות שוב מתרוממת ומתחילה לקשקש ולשחק עם הגרביים/חיתול/ מה שמוצאת.. וגם מתחילה לבכות מתישהו..
ניסינו גם לא לשים אותה לישון.. נשארה ערה יום שלם, זה לא היה קל והיה מאוד קשה להרדים אותה בערב בעקבות כך.
הסדר יום שלה נראה בעקבות כך: סביב 10:00 חצישעה-שעה של שינה. 16:30-שעה של שינה (מעירים אותה לקראת 17:30). 21:00-6:30 ישנה לילה. לי זה לא נראה סדר יום בריא, אך שום דבר שאני עושה אני לא מצליחה לשנות את זה. האופציה היחידה היא להרדים אותה במנשא כבר ב15:00.
אנחנו ממש מתלבטים אם לפנות ליועצת שינה בשיטה שלכן, האם את ממליצה במקרה כזה? כי חבל לי להתחיל תהליך של ייעוץ שינה ולגלות שאין מה לעשות, היא פשוט לא יכולה להרדים את עצמה במיטה ביום! אני מדגישה שוב רק ביום.
תודה
מיכל

הי מיכל,
יועצת שינה בהחלט תוכל לעזור לך. גם אם זה רק ביום בדר"כ זה משפיע גם על יקיצות בלילה.
אם את חוששת את יכולה לנסות ולשלול משהו רפואי אבל לדעתי מדובר במשהו התנהגותי ולכן אפשר לטפל בזה.
אני הייתי מנסה למצוא את השעות הטובות עבורה לשנות היום. שנת בוקר של חצי שעה-שעה זה בסדר. את שנת הצהריים היתי מנסה להקדים קצת. ובכל מקרה לא להרדים אותה במנשא אלא במיטה.
הקשר בין שנות היום לילה הוא קשר ישיר. והעובדה שהיום היא נרדמת עם איזשהי עזרה ביום עם הזמן תתפתח עמידות והיא תתחיל להתעורר יותר גם בלילה ואולי לבקש את אותה עזרה שהיא מקבלת בבוקר.