הרגלי שינת תינוקות

בני המקסים בן שנה ו-8, מעולם לא ישן כמו שצריך, היה תלוי לגמרי בהנקה כדי להרדם עד גיל שנה ו-3. אז עשינו סדנת שינה בשיטה שלכם והיה מדהים ונפלא, הוא התחיל לישון לילות שלמים, קם אמנם מאוד מוקדם אבל למד הרדמות עצמאית באופן מפתיע ביותר.
אולם כבר כחודשיים מתעורר המון בלילה וכמובן רוצה שאמא תבוא ותלטף אותו, הכל התקלקל אחרי וירוס שהוא התקשה להרדם ועזרנו לו כמה ימים ע"י ליטוף. אנחנו לא מתייאשים ולא מוכנים להיות בחדר כשהוא נרדם, הוא אכן נרדם עצמאית אבל רק אחרי 100 כניסות ויציאות, בכי וצרחות מצידו איך שאני יוצאת או כמה דקות אחר כך, וכעס ובקשות חוזרות מצידי ללכת לישון כי כ"כ נמאס לי כבר. נושא השינה בלבד זה פשוט סיוט שלא נגמר כבר שנה ו-8.
מרגישה ששום דבר שאני עושה לא משפר את המצב. הכי גרוע זה בהשכבה הראשונה (לא מוכן שאצא אבל יוצאת בכל זאת), למרות שיש טקס שינה, השכבה, כיסוי בשמיכה, ויציאה. הוא גם תמיד מצונן אז אני לפעמים נכנסת יותר כדי שלא יתמלא עוד נזלת מהבכי וככה התלות בי גדלה וזה מעגל שממש קשה לשבור.
מה עושים?......

הי,
חסר לי הרבה מידע כדי להבין בדיוק את הסיבה לבכי ולרגרסיה הזו. יחד עם זאת נראה לי שבנך לא לגמרי מבין את המסר איך הוא אמור להירדם ולהרגע, יכול להיות שהוא נשאר לעיתים בוכה לאורך זמן במיטה ולעיתים נגשים אליו יותר מהר.
ככל הנראה הוא פיתח תלות גם בליטוף וצריך לנטרל את זה.
בכל מקרה כדי שההרדמות יהיו רגועות יותר, בכל פעם שהוא בוכה גשי אליו ולטפי אותו ונסי להרגיע אותו קודם כל במיטה. אם הוא ממשיך לבכות הרימי על הידיים והרגיעי וכשהוא רגוע החזירי למיטה. כל עוד הוא בוכה אל תצאי עדיין מהחדר אלא המשיכי להרגיע (גם לאחר טקס השינה). רק כאשר הוא שוכב במטה רגוע צאי מהחדר.
אני מאוד מבינה את הכעס והבקשות שלך יחד עם זאת עבור בנך זה סוג של תשומת לב ששווה להתעורר בשבילה (על אף שהיא שלילית). לכן, המשיכי בריטואל קבוע שבנך ילמד למה לצפות, היי רגישה אך עיניינית.
בזמן מחלה המשיכי להתנהל באותה צורה בדיוק כמו ביום רגיל ההבדל יהיה שהוא זקוק לך יותר ולכן יהיו יותר כניסות ויציאות ואולי יותר יקיצות. אך ההתנהלות צריכה להישאר אותו דבר כולל הירדמות עצמאית.