הרגלי שינת תינוקות

שלום בני בן שנה וחודשיים. היה ישן לילות יחסית טוב. מתעורר 1-2 פעמים למוצץ או מים. לעיתים חזר לישון לבד לעיתים היינו צריכים לבוא. בשלושת הלילות האחרונים ההשכבה היתה רגילה (השכבה במיטה אמירת לילה טוב ויציאה מן החדר ללא התנגדות) אך החלו התעוררויות בבכי היסטרי שנמשכות כשעה. הילד נעמד במיטה צורח ובוכה ללא הפסקה. חשבנו שאולי זה מכאב אז ניסינו אקמול אבל ללא הועיל. זה קורה כמה פעמים בלילה. כיום אנו מנסים לתת לו לבכות כשתי דקות להכנס להרגיע (ליטוף, חיבוק ללא הרמה מהמיטה) ולצאת. כך אנו עושים עד שהוא נרדם.
מדוע חלה פתאום התדרדרות כה חריפה בשינה שלו? האם אנו פועלים נכון? אנו עייפים ומתוסכלים ונראה כי אין סיבה גלויה לעין (שינויים בשיגרת הייום) שדבר כזה יקרה. האם זה נורמלי? האם זו דרך לבדיקת גבולות על מנת להגיע למיטה שלנו או לשחקבאמצע הלילה? אנו מקפידים להביאו למיטה שלנו רק בשעות האור ולא לשינה אלא לפינוקים וחיבוקים.

אודה על תשובה מהירה,

אין לי מספיק מידע כדי לדעת מהי הסיבה להתעוררויות ולרגרסיה הזו, כיון שאני לא מכירה לעומק את ההיסטוריה של השינה שלכם.
אם אני מבינה נכון במהלך הלילה הוא היה מתעורר ומבקש את עזרתכם להביא לו מוצץ או מים וזה סוג של תלות (אפילו שההירדמות הסופית היא ללא נוכחות שלכם) ויכול להיות שזו אחת הסיבות לשינוי שאתם חווים כי לתלות תינוקות מפתחים עמידות וזה משפיע על יקיצות במהלך הלילה, הרדמות ארוכות וחלונות עירות.
לגבי בדיקת גבולות, זה בהחלט משהו שמשפיע על הלילה, אבל הוא ינסה ויבדוק אתכם במקומות שבהם הגבולות לא ברורים לו. כלומר, אם הוא מעולם לא קיבל את האפשרות לצאת מהחדר למשחק לאחר ניסיונות הרדמה אז הוא לא ינסה את זה, אם הוא מקבל את הרושם לפעמים אפשר להירדם במיטה שלכם אז הוא ינסה לבדוק את זה וכו...
אני מאמינה שצריך לתת מענה לכל בכי ולא להשאיר ילד שבוכה וזקוק לנו במיטה, גם כדי לתת לו חוויות חיוביות עם המיטה כדי של יפתח כלפיה רגשות שליליים וגם כדי שיהיה לו את כל הביטחון שכשהוא צריך אתכם ההורים אתם שם בשבילו. יש כמובן גישות שאומרות אחרת, פעלו לפי מה שאתם מתחברים ומאמינים בו אבל כדי שזה יעבוד אתם צריכים להיות עיקביים.