הרגלי שינת תינוקות

הי,
יש לי תינוק בן ארבע חודשים, אין לו עדיין סדר יום קבוע אך יש פחות או יותר שגרה.

הבעיה היא שהוא נרדם רק על הידיים אלא אם כן הוא מאוד עייף ורק אז הוא מצליח להרדם בכוחות עצמו.

אני טופחת ולוחשת "ש..." כשהוא על הידיים ומנסה להמשיך לעשות זאת גם לאחר שאני מעבירה אותו מידיי לעריסה אך לרוב הוא מתעורר ואני צריכה להרימו שוב ולהתחיל את כל הפרוצדורה מחדש.

דעתך? תודה!

הי,
עכשיו זה הגיל בו כדאי להתחיל להרגילו להירדם במיטה. הוא עדיין צעיר כדי להירדם באופן עצמאי ולכן זה מאוד נכון כרגע לעזור לו (ע"י הטפיחות ו"ש..").
כשאת מזהה שהוא מראה סימני עייפות עשי טקס שינה קצר שיעזור לו להיות רגוע ונינוח ואז (כשהוא ער) הניחי במיטה עם המגע שלך עד שהוא נרדם, בכל פעם שהוא בוכה הרימי על הידיים וכשהוא רגוע החיזירי למיטה והמשיכי עם הטפיחות.
באופן הדרגתי הוא יתרגל לזה ויהיה לו קל יותר ואז תוכלי להפסיק גם עם המגע.
החל מגיל 5 חודשים אפשר לצפות ממנו להירדם הירדמות עצמאית. כרגע, עדיף בכל הזדמנות שאת יכולה להרדים אות במיטה ולא על הידיים.

טקס שינה צריך להראות כמו "משפך" כלומר, כל הגירויים במהלך היום לאט לאט יורדים עד שאין כלל גירויים. במהלך הטקס חשוב שלא יהיה זמן משחק.
בדר"כ טקס לילה מתחיל במקלחת ולאחריו בחדר מתלבשים, אפשר להניק או בקבוק (להקפיד שהוא לא ירדם בסמן האוכל), במהלך הטקס אפשר לשים מוסיקה או לספר סיפור (תלוי בגיל התינוק- עם תינוקות צעירים אפשר לומר "לילה טוב לבובות, למשחקים וכו'..") או עיסוי קצר, אפשר עם אור מלא או מעומעם או חושך. כשהתינוק רגוע מכבים את האור והמוסיקה ומכניסים למיטה- אז נגמר טקס השינה.

טקס שינה ביום רצוי שיהיה שונה מהטקס בערב, הוא לא צריך להיות מאוד ארוך אלא רק להביא את התינוק רגוע לשינה. זה יכול להיות שיר או שניים כאשר התינוק עליכם והתריסים סגורים.