הרגלי שינת תינוקות

שלום,
ביתי בת 3 חודשים, עד היום נרדמה על הידיים וכשהיא מנומנמת העברתי למיטה,בעיקר בבוקר, בלילה לרוב נרדמה במיטה עם עזרה שלי.
בשבוע האחרון צריכה שאקפצץ כדי להירגע ולהרדם ולא מספיק שעל הידיים שלי, בעיקר בשלב ההרדמות עצמו שהעיניים כבר עצומות ואז היא זזה עם כל הגוף ובוכה (גם במיטה זה קורה לה) בנוסף היא ישנה ממש מעט כשהיא במיטה (בערך 40 דק) שעלי יכולה לישון קרוב לשעתיים. גם בלילה עכשיו זקוקה שארים אותה, מה שפחות קרה בעבר.
הבנתי שניתן ללמד הירדמות עצמאית רק בגיל חמישה חודשים....
אבל, האם עד אז אני יכולה ללמד אותה לישון במיטה ולא על הידיים? האם יש לה פיזית את היכולת הזאת? כיצד הייתן מציעות לי לעשות זאת?
אשמח לעזרתכן.

ראיתי את שתי ההודעות עכשיו.
מעתיקה לך את התשובה שכתבתי לך בהודעה הקודמת:

זה נכון שהירדמות עצמאית היא יכולה החל מגיל 5 חודשים מבחינה פיזיולוגית יחד עם זאת, יש כלים שאת יכולה להתחיל כבר עכשיו להקנות לה כדי להגיע להרגלי שינה טובים. כמו, טקס שינה, זיהוי סימני עייפות וכו'..
אחד הדברים זה להרדים אותה בכמה שיותר הזדמנויות במיטה שלה. התחילי לאחר טקס שינה כשהיא רגועה ונינוחה. הניחי אותה במיטה שלה (כשהיא ערה לחלוטין) ותני לה מגע (ליטוף, נידנוד, טפיחות, קול: "ששש" או שיר וכו.. מה שתמצאי שנוח ומתאים לשתיכן). אם היא ממשיכה לבכות, הרימי על הידיים וכשהיא נרגעת החזירי למיטה והמשיכי לתת לה מגע. כך עד שהיא תירדם. ייתכן ופעמים הראשונות זה ייקח יותר זמן ויותר בכי אבל לאחר כ- 2-4 פעמים היא תסתגל להירדמות הזו וזה יהיה הרבה יותר מהר וללא בכי.
מה שאת חווה כרגע נקרא "עמידות". כלומר, מה שעזר קודם עכשיו כבר לא עובד וזה הופך את ההרדמות לקשות וארוכות יותר, ויותר יקיצות בלילה בהם היא מבקשת את אותה עזרה כמו שנתת לה במהלך היום. היום- והלילה מאוד קשורים אחד לשני ולכן בפעמים שאת מרדימה אותה במיטה עשי זאת באותה צורה תמיד.