הרגלי שינת תינוקות

היי,
התינוק שלי בן חודשיים, ובימים האחרונים התחלתי בעצתכן להרדים אותו במיטה עם מגע ולהרים כשבוכה. לפעמים זה הולך יותר טוב ולפעמים קצת פחות, בסה"כ אבל נראה לי שאנחנו בדרך הנכונה. הבעיה היא שמאז שהתחלתי את זה פחות או יותר, כל השכבה, בעיקר אלה שביום, נהפכת למאבק- הוא בוכה ומתפתל לי בידיים, כאילו הוא כועס שאני משכיבה אותו ולא רוצה ללכת לישון, ואז רק לאחר שהוא נרגע אני שמה אותו במיטה (אפילו ההשכבה הראשונה של הבוקר כזו, כשעד עכשיו היא היתה תמיד מאוד קלה). זה בדרך כלל לוקח כמה דקות טובות, ולפעמים הוא נרגע כבר עם עיניים עצומות (אך לא ישן לגמרי, עדיין במיטה אח"כ עוד זז לא מעט). ביום המעבר לשינה כולל כניסה לחדר שינה החשוך, שיר ערש+כמה דקות של "ששש" על הידיים ואז הנחה במיטה כשקצת מנומנם (אם נאבק, אז על הידיים עד שנרגע).
האם יכול להיות שהדברים קשורים? שהחוויה שלו ללכת לישון עכשיו היא פחות טובה? יכול להיות שאני מפספסת קצת בתזמון לשינה, אבל נראה לי משונה שהתחלתי לפספס בדיוק עם השינוי בגישה... אם יש קשר, מה ניתן לעשות? האם כדאי לי לשנות משהו באופן ההשכבה?
בנוסף, ההשכבה האחרונה של אחה"צ מאוד קשה (זה תמיד היה), וכיום אני מצליחה להרדים אותו רק במנשא, וגם אז הכי הרבה זה 20-30 דקות שינה, אפילו על הידיים אני לא מצליחה לגרום לו לישון בשעה זו. מצד שני אני לא רוצה לוותר על השינה הזו, כדי שלא יגיע מותש לשנת ללילה. כיצד ניתן לשפר זאת?
תודה רבה!!

היי,
רק סביבות גיל 5 ח' התינוק יכול להגיע להירדמות עצמית בכוחות עצמו.
נהדר שאת רואה חשיבות בכך לנסות ולהתחיל איתו בהרגלי שינה טובים!

תינוקך צריך להיכנס למיטה כשהוא ער. ברגע שאת מכניסה אותו למיטה לאחר שהוא כבר מנומנם ומורידה אותו מהמנשא/ מהידיים הוא מתעורר וכל תהליך ההירדמות שכבר היה בשלבים התחלתיים שלו (כי כבר היה מנומנם) צריך להתחיל מההתחלה ולעיתים זה אף קשה יותר כי הוא כבר היה בדרך...

נסי לזהות את סימני העייפות של בנך ולפעול לפיהם. בגיל חודשיים אין עדיין סדר יום של שינה מסודרת וקבועה בשעות, זה נהדר שאת שואפת לכך אך עלייך להיות קשובה לבנך ולא לשעון.

ייתכן והמאבק שאת מציינת נובע מכך שהוא כבר עבר את שלב העייפות שיהיה צריך להגיע מעט קודם? אפילו 1/4 שעה קודם???
שוב יש לפעול עפ,י סימני העייפות, וזה עוד לגמרי תקין שהוא זקוק למגע/ נדנדוד/ ערסול על מנת להצליח להרדם!


בהצלחה!

אכן הירדמות עצמאית נבנית לקראת גיל 5 חודשים, אך חשוב לציין שאפשר להתחיל כבר בגיל זה להקנות הרגלים נכונים, והירדמות עם עזרה היא מצוינת בגיל הזה, כרגע מה שאת מלמדת את בנך זה התיידדות עם המיטה ולמידה שאפשר גם להירדם בצורה אחרת, לכן כמה שיותר הזדמנויות של הירדמויות במיטה (עם עזרה שלך!) הן טובות, יחד עם זאת, זה בסדר גמור גם אם הוא יירדם לפעמים במנשא. שנת הצהריים מאוד חשובה אל תוותרי עליה!
תמשיכי לעקוב אחר סימני העייפות שלו, בגיל הזה הם לא תמיד מאוד ברורים, יכול להיות שאת אכן מצליחה לזהות אותם בזמן והקושי נובע מעצם העובדה שהוא "מתנמנם" על הידיים שלך. בעצם הוא מקבל את התחושה שהוא הולך להירדם על הידיים שלך ואפילו מתחיל לעשות את זה ואז ברגע שהוא מתחיל להיכנס לשינה את מורידה אותו למיטה ו"מעירה" אותו. תנסי לחשוב על עצמך- כשאת סוף סוף נכנסת למיטה ומתחילה להירדם ובדיוק אז הוא מתעורר ומעיר אותך...וזה קורה כמה פעמים ברצף... זה יכול להיות מאוד קשה ולכן הוא מגיב בבכי. היי יותר מדויקת בזמן ההורדה למיטה. המשיכי בטקס הבוקר הוא מאוד חשוב. וכמובן המשיכי לעקוב אחר סימני העייפות.