הרגלי שינת תינוקות

שלום,
בני בן 4 חודשים וחצי. עד גיל 3 חודשים כל עניין ההרדמות היה בסדר.. הייתי מניחה אותו על הבטן במיטה כשהוא מנומנם ומלטפת אותו וטופחת על הגב והוא היה תוך כמה דקות נרדם. מהיום שלמד להתרומם על האמות עניין ההרדמות נהייה סיוט. אני מנעחה אותו במיטה (כשהוא עם מוצץ בפה), וטופחת לו על הגב ואז מתחיל הקרב... הוא מתרומם.. מזיז את הראש מצד לצד (כמובן שהמוצץ יוצא בשלב הזה), רוטן ובועט ברגליים (כנראה מנסה להתהפך על הגב). ניסיתי להשאיר אותו כך ושינסה להרדים את עצמו וללכת ולחזור כל פעם שידע שאני פה בשבילו.. אבל הלב שלי נקרע! אני לא יכולה לשמוע אותו ״דופק״ ככה במיטה. הוא גם נורא מזיע מה שבטח מקשה עליו עוד יותר להרדם..
אז התחלתי לקחת אותו בידיים ולהרדים אותו אבל גם זה כבר נהייה סיוט... כי חם לשנינו והוא עייף נורא אבל מתעקש לא להרדם או שפשוט קשה לו...
אני חייבת לציין שאני משתדלת להיות מאוד עירנית במהלך היים ועם הפיהוק הראשון לוקחת אותו לסיבוב רגוע בבית בו אנחנו עושים טקס ״נתראה אחרי השינה״ מהצעצועים ומכל הבית..
אבל הבעיה שהוא פשוט לא נרדם..
צריך ממש לנדנד אותו בידיים ולהתעקש איתו.. (יכול לקחת גם מעל חצי שעה) ואז הוא נרדם.. וישן טוב.
לפעמים אני מסתובבת אתו עם העגלה בבית.. אבל גם זה יכול לקחת כחצי שעה. ואחרי שנרדם מעבירה אותו למיטה.
יש לו סדר יום די ברור: קם בסביבות שש וחצי, אוכל בקבוק, משחק קצת ונרדם אחרי כשעה- שעה וחצי. כל 3-4 שעות אוכל בקבוק וכעד שעתיים וחצי מרגע שמתעורר הולך לישון שוב, לפעמים עד 3 שעות תלוי כמה זמן לוקח להרדים אותו.
השינה בצהריים בין חצי שעה לשעתיים.
בשבע וחצי עד שמונה זה זמן אמבטיה ואחכ בקבוק, משחק קצת ומנסים להרדים אותו.. ישן כל הלילה.
אני צריכה בבקשה עצה איך לשנות לו את ההרגל של הרדמות על הידיים ואיך להקנות לו מחדש את היכולת להרדם לבד..
מה קורה בגיל 5 חודשים? האם תינוק מסוגל להרדים את עצמו כמו שקראתי? האם זה נכון גם לגבי כאלה שלא מצליחים היום ונעזרים רק בידיים?
תודה מראש על העזרה!

בגיל 5 חודשים יש יכולת להירדמות עצמאית, הורמון השינה (מלטונין) שמתחיל להיות מופרש בגוף החל מגיל חודשיים מגיע לרמה האופטימלית שמאפשרת את ההירדמות העצמאית. לפעמים זה מגיע מוקדם יותר. יחד עם זאת, אצל רוב התינוקות צריך ללמד אותם לישון לבד וכיון שהיכולת קיימת מתחילים בתהליך החל מגיל זה. כיון שאתם ממש קרובים לשם את יכולים להתחיל את התהליך. כשיש הרגל להירדמות על הידיים זה לא משתנה מעצמו.
ללמוד להירדם לבד זה תהליך שדורש סבלנות ועקביות ולכן צריך גם בשנות היום וגם בלילה להרדים בדיוק באותה הצורה.
תחילה מומלץ לשבת לידו וללטף אותו עד שהוא נרדם אם הוא בועט ומשתולל כדי "לחפש" את התנוחה והשינה המשיכי ללטף אותו, אם הוא בוכה הרימי על הידיים להרגיע ואז תחזירי למיטה.
כשזה ילך בקלות יותר גם בבוקר למדי אותו להירדם ללא הליטוף כשאת יושבת לידו אח"כ כשאת יושבת רחוק ממנו ולבסוף כשאת מחוץ לחדר. המשיכי תמיד לתת לו מענה לבכי ולהרגיע אותו.

היי עינת, תודה על התגובה...
עשינו נסיון כמו שאמרת. אני עושה איתו סיבוב בבית ומנמנת אותו קצת ובשנייה שמכניסה אותו למיטה הוא מתחיל לבכות או שהוא מתנער כאילו לא היה לפני רכע מנומנם..
עשיתי ניסיון גם לשים אותו כשתפסתי אותו מפהק.. כשהוא לא מנומנם.. אז הוא מרים ת׳ראש, מנסה להתהפך, מפטפט.. ואני יושבת לידו ומלטפת (שנראה לי דווקא שזה מקשה עליו יותר.. הנוכחות שלי). בסוף (וזה יכול להיות אחרי הרבה זמן) מתחיל לבכות. אז אני לוקחת אותו אבל הוא נרגע רק כשהוא עוצם עיניים כך שאין לי מצב להכניס אותו רגוע ולא רדום למיטה.. וגם אז כשאני מכניסה אותו שוב מתחיל הבכי והוא מתנער.
אני מתוסכלת מזה מאוד.. אולי יש לך עצה נוספת?
תודה! ושבוע טוב...

כפי שציינתי זה דורש עקביות וסבלנות. ניסיון אמיתי שיכול להוביל לתוצאות צריך להיות באותו אופן לפחות 3-4 לילות רק אז תוכלי לראות את השיפור.
כשעושים סיבוב בבית ומנמנמים אותו על היד יהיה לו קשה יותר להירדם במיטה וזה יכול ליצור גם "אנטי" למיטה, כי אני מתחיל להירדם במקום אחד וכשאני כבר כמעט מצליח אז המעבר למיטה מעיר אותי ואז צריך להתחיל מהתחלה.
כדאי להשכיב אותו במיטה כשהוא ער ונינוח וששם יקרה כל תהליך ההירדמות.
בימים הראשונים אכן יש יותר בכי והרבה הרדמות על הידיים אבל עם הזמן וההסתגלות לשינוי ההרדמה תהיה הרבה יותר מהירה וללא בכי.
אם עדיין זה לא יסתדר, את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני ולהיפגש עם יועצת שתלווה אותך בכל התהליך, זה יכול מאוד לעזור לך.

בהצלחה!