הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,
היתי רוצה להתייעץ על התנהלות שינה של בתי.
כאמור, היא בת 7 שבועות, שוקלת יותר מ5 קילו, יונקת הנקה מלאה.עושה מספיק פיפי וקקי ביום
בשבוע האחרון (מלבד קפיצת גדילה אחת) היא ישנה מ9 בערב עד בערך 5 בבוקר - מבלי להתעורר
התחלתי להנחיל לה סדר יום עם שינה מסודרת במהלך היום.
היא ישנה בערך שעה וחצי ואוכלת כל בערך 3 שעות.
אבל מאד קשה רגע לפני השינה..2-3 דקות היא בוכה צרחות אני מלטפת אותה ועושה ששש עד שהיא נכנסת לשלב של ההרדמות ושוב לפעמים מתעוררת ובוכה ושוב..זה יכול לקחת 30 דקות ולפעמים פחות ולפעמים יותר
האם ההתנהלות הזו חיובית? נורמלית?
אני אמא טרייה וצריכה קצת חיזוקים....
תודה רבה על העזרה

קודם כל - מזל טוב!
נראה שהרגלי השינה והשגרה של בתך מאוד חשובים לך, ואני שמחה שהתחלת בהם ואת בהחלט בכיוון הנכון.
באופן כללי, שינה בשעות היום היא יותר קשה מאשר בלילה בגלל מחסור בהורמון השינה, בפרט בגיל זה שרק עכשיו הכמויות הולכות וגדלות בגוף ולאט מתחילה להיות הפרדה בין יום ללילה.
כדי לעזור לביתך לעשות את ההפרדה הזו מומלץ פעם ביום לצאת איתה לטיול באור יום ולפני שנת הלילה לעשות טקס שינה משמעותי (בדר"כ כולל מקלחת ואוכל, שיר ונשיקת לילה טוב).
כדי להקל עליה בשנות היום, זה מאוד נכון ליצור שגרה וסדר יום קבוע, בני אותו לפי שעות השינה שלה, כשאת מזהה שהיא עייפה אז התחילי בהרדמה. לפעמים עייפות יתר גורמת לבכי רב ולשינה קצרה. יחד עם זאת, עשי טקס שינה קצרצר גם בשנות היום (החלפת חיתול, שיר או שניים- עד שהיא רגועה). מומלץ להרדים אותה בחדר חשוך. כל אלה יעזרו להוביל להרדמה רגועה יותר.
בגיל זה אנחנו עדיין לא מצפים להירדמות עצמאית לכן אם היא זקוקה לעזרתך כדי להירדם זה עדיין בסדר.
אני ממליצה לך לשמוע הרצאה שלנו על הרגלי שינה לתינוקות, תקבלי הרבה טיפים.

תודה רבה על התגובה...
אני חייבת לציין שמאז שהתחלתי את כל עניין סדר היום...
פתאום היא מתעוררת יותר, נכנסת למיטה בוכה יותר...
יש מצב שההתעקשות להרדים אותה במיטה והפספוסים שלי לראות מתי היא כבר עייפה מידי...יכולים לגרום לה כבר לחוויה שהיא לא אוהבת את המיטה? שזה לא מקום טוב?
יכול להיות יום שאנסה להרדים אותה 5-6 פעמים ואולי 2-3 היא נכנסת רגועה מתבכיינת קצת ובסוף נרדמת כשאני עושה לה שששש ושמה לה יד ...ובשאר הפעמים זה צרחות אימים..ואני והיא בוכות ביחד כי אני בטוחה שאני עושה טעות ונזק...והתסכול הוא ממש גדול שאני מתחילה לחשוב שאני ממש גרועה שאני "מכריחה" אותה לישון במיטה...
אולי היא כבר גם מרגישה שאני בסטרס לפני השינה בגלל שזה מן מאבק..והיא גם בסטרס...
בכל מקרה אנחנו משתדלים מאד לשים לב לסימנים, מכניסים אותה לחדר חשוך, עושים ששש, רואים מתי היא כבר רק סתם בוהה, ולפני השינה יש אמבטיה ושיר לילה טוב ואוכל.
אבל בשניה שהיא מבינה שהיא עומדת להגיע למיטה היא מתחילה להתבכיין..וכמו שאמרתי, בימים טובים היא מתבכיינת וצריכה עזרה להרדם ונרדמת במיטה ובימים קשים היא מתבכיינת והבכי מתחיל להתחזק ולצרחות ואז היא נרדמת...
אני תוהה לגבי קבלת ייעוץ ומצד שני אם רמת המלטונין נמוכה אולי זה עוד לא נכון וצריך לחכות עוד שתגדל..ושוב אם בגיל 3 חודשים אקבל ייעוץ..השאלה היא אם היא לא תתרגל כבר ויהיה יותר קשה לשנות..
מה את אומרת?
(ארוך מאד, פשוט משום שעל הבוקר היה בכי ואני כבר ממש מתוסכלת)

אני ממש מבינה את התסכול, זה ממש לא פשוט..

תהליך שינה עם ייעוץ וליווי אנחנו מתחילים החל מגיל 5 חודשים בגלל הנושא של המלטונין. לפני כן אין יכולת הירדמות עצמאית ולכן אנחנו לא עושים תהליך לימוד הירדמות עצמאית. (לכן הצעתי לך הרצאה ולא ייעוץ :-)
כרגע, את יכולה להרדים אותה גם בעזרה קרובה וצמודה יותר (כמו ידיים/מנשא) וגם עם עזרה במיטה. אני מציעה לך להתחיל בהרדמות שאת יודעת שהן קלות יותר ושם להניח אותה במיטה ובהדרגה להוסיף עוד ועוד הרדמות במיטה.
עד גיל 4 חודשים עדיין אפשר שיהיו מדי פעם הרדמות שלא במיטה.
אם כרגע זה יותר מתאים לשתיכן הירדמות בידיים זה בסדר!!! כאמור, עשי את זה בהדרגה.