הרגלי שינת תינוקות

העברנו את בני בן השנה ו- 11 חודשים למיטת נוער לפני יומיים לבקשתו.
(המיטה נמצאת בחדר כבר חודש וחצי והוא לא רצה לעבור אליה עד כה).
עם זאת, התעוררו קשיים גדולים מכפי שציפינו. הוא יורד מהמיטה כל הזמן ואנחנו כל הזמן מחזירים אותו אליה, נראה שהוא מאוד מפחד לישון במיטה וקשה לו להירגע בה ולהירדם, ולכן בעלי שכב איתו במיטה עד שנרדם.
כל תהליך ההרדמה לקח כשעתיים. בנוסף התעורר בבכי באמצע הלילה ושוב היה צורך לשכב איתו במיטה עד שנרדם.
אני רק רוצה לציין שבמיטת התינוק הרגלי השינה היו טובים והוא נרדם באופן עצמאי בין שבע לשבע וחצי בערב וישן רצוף עד הבוקר.
אנחנו לא יודעים מה לעשות ושוקלים אפילו להחזירו למיטת התינוק.
אשמח לקבל קצת עזרה,

תודה,
אורטל

הי,
לא הייתי ממליצה להחזירו למיטת התינוק, אלא להחזיר לו את הבטחון שהיה קיים לפני כן כשישן במיטת התינוק.( כך את מתארת שהיה נרדם עצמאי).

בנכם יודע שכעת יכול לרדת מהמיטה ולכן עליכם להסביר לו שמהרגע שהולכים לישון ונכנסים למיטה לא יורדים ממנה ובכל פעם שהוא יורד ויוצא מהחדר החזירו אותו אל המיטה.

ייתכן והוא זקוק למשהו שיעזור לו להרגע במיטה- בובה/ שמיכה/ איזה שהוא חפץ אהוב?.....

ברגע שאתם שוכבים איתו במיטה ו/או נשארים איתו ד שהוא נרדם וכשהוא פוקח את עיניו בלילה ומגלה שאתם לא שם זה מאוד מבהיל ולכן הוא צריך להרדם בלי הנוכחות שלכם בחדר בידיעה שאתם בקרבתו ושאם יהיה זקוק לכם אתם תגיע לעזור לו.

מקווה שעזרתי...???

הסבירו לו שאתם נמצאים בחדר סמוך אליו בדיוק כמו קודם וכשהוא זקוק לכם אתם תגיעו אליו (כמו שהיה קודם). כשהוא מגיע אליכם היו עניינים והתמידו עם ההחזרה למיטתו. אין צורך לכעוס עליו שירד ולא לשתף פעולה עם "המשחק" החדש.

בובה או חפץ במיטה שיכול לעזור זה בסדר הקפידו שזה לא יהפוך ל"הפעלה" חדשה כדי שתביאו לו את הבובה (דאגו שהיא תמיד תהיה שם).

תודה על המענה,
המצב השתפר, ועכשיו נרדם לבד במיטתו,
אבל כשאני או בעלי עומדים על מפתן דלת חדרו.
פשוט, הוא הפך את הירידה מהמיטה למשחק, וזאת למרות שהחזרתי אותו למיטתו עשרות פעמים.
הגענו למסקנה שבכדי למנוע ממנו לרדת מהמיטה אנחנו נעמוד בפתח החדר ואז ה"משחק" שלו מאבד מטעמו.
הבעיה היא שבסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע למצב בו הוא נרדם עצמאית כמו בעבר, ואני לא בטוחה שזוהי הדרך הנכונה.

אשמח לעצתכם

אם כרגע זה עוזר אז היו שם כמה לילות (לא יותר מ 3-5), וכשהוא ילך לישון הרבה יותר רגוע מבלי לבדוק את הנוכחות שלכם חיזרו לצאת החוצה כמו בעבר. הקפידו שזה לא יהיה יותר מדי לילות כדי שלא יפתח עמידות לזה ואז יתחיל לצפות לזה גם בלילה.

קודם כל תודה על התגובות המהירות.
כבר שבוע ויום מאז המעבר וביומיים האחרונים הילד ברגרסיה מטורפת.
הוא מבקש את ה"מיטה של הקטנים" ובוכה בלי הפסקה.
אין שום אפשרות לעזוב את דלת חדרו כי הוא כל הזמן יורד מהמיטה. הוא נשאר בה רק אם אנחנו על מפתן הדלת. האם יכול להיות שהוא פשוט לא מוכן למעבר עדין?
אולי כדאי כבר להחזיר אותו למיטת התינוק?
זקוקה דחוף לעזרה...

הי,
בהמשך למה שכתבתי לך מקודם אני עדיין חושבת שלא להחזירו למיטת התינוק.
האם המיטה נמצאת בחדרו או שהוצאתם אותה?
אם היא בחדרו הייתי מוציאה אותה ואף מפרקת אותה כדי להעביר מסר שזאת לא אופציה שקיימת בכלל, גם לכם שלא תתפתו להחזירו וגם עבורו. אולי אף עשו זאת יחד איתו שיהיה שותך לףירוק ולאחסון שלה...סתם רעיון שיכול לתרום.

מתי השעה בה הולך לישון? יכול להיות שהוא עדיין לא עייף ולכן יש לו עוד ככ הרבה כוח למשחקים האלו?
האם אתם מקיימים טקס לפני ההליכה לישון שכולל סיפור/ שיר זמן יחד לפני הפרידה של הלילה?
האם הוא יורד מהמיטה ויצא מהחדר?
מה הוא עושה כשהוא יורד- הולך אליכם? יורד לשחק?.....

חומר למחשבה....

פירקנו את המיטה והוצאנו אותה מהחדר יום אחרי שהתחלנו בתהליך.
הוא הולך לישון בשבע-שבע וחצי ובד"כ מאוד עייף (היום למשל היינו בבריכה אחרי הגן שמסתיים בארבע) ועדיין נלחם בנו במשך חצי שעה.
התעורר כעבור שעה וירד מהמיטה ישר לסלון והיה צריך להרדימו שוב, אם כי הפעם זה לקח מס' דקות.
יש לנו טקס שינה קבוע שכולל אכילת בקבוק בכיסא נדנדה מלווה בשירים
ולאחריו השכבה במיטה והמשך של השירים על מנת להרגיע אותו.
כשהוא יורד הוא רץ בשובבות לסלון כהתרסה להשכבה במיטה.
אני כבר לא יודעת מה לעשות... אני כבר די באפיסת כוחות ולא יודעת עוד כמה זמן זה יימשך והאם זה בכלל שווה את זה.

היי,
אני בעד עקביות והעברת מסר ברור ואחיד.
ייתכן ומשהו במסר שלכם לבנכם כבר "עובר" בחוסר בטחון או בחשש והוא חש זאת ועל כן ממשיך בשובבות שלו/ במשחק שלו.

המשיכו להיות עקביים והעבירו אליו מסר אחיד וברור גם במילים משהו כמו: עכשיו לילה והולכים לישון, אם תרד מהמיטה אנחנו נחזיר אותך אליה, לך לישון."

כל פעם שהוא יורד החזירו אותו בלי כעס ומלל נוסף, אם תעמדו על שלכם והמסר יהיה ברור זה ייפסק.
אל תחייכו/ תכעסו כשהוא מגיע לאיכם, פשוט ללא מילים החזירו אותו למיטה.

אם כאן "תרימו ידיים" אז בעצם מה המסר שהילד מקבל? תחשוב על זה...
בהצלחה!

יכול להיות גם קשר לעובדה שציינת שהוא מאוד עייף. הרבה מהמשחקים והערנות מגיעים דווקא מעייפות יתר. כדאי לראות האם אפשר והאם זה נכון עבורו להקדים לו את השינה.
הייתי עושה גם ניסיון של להאריך את טקס השינה כשהוא עליכם על הידיים עוד לפני שהוא נכנס למיטה (להמשיך לשיר שם, לומר לילה טוב לחפצים וכו'..) לקבל אתכם קצת יותר אינטימי וקרוב לפני שעושים את הפרידה לשינה.
אם הוא מגיע בשובבות לסלון כמשחק משהו במסר לא עובר לגמרי ברור. כשאתם מחזירים אותו למיטה נסו לא ליצור "רווח" מעצם הקימה שלו. אם הוא חוזר לבד חזרו אחריו עמדו בפתח הדלת רק כדי לוודא שהוא עולה למיטה וצאו. הימנעו מהרמה על הידיים לכיוון החדר, עזרה לעלות למיטה, נשיקה נוספת, כיסוי שמיכה, נתינת מוצץ וכו'..
יכול להיות שחלק מזה זה העובדה שאם עומדים בפתח ו"שומרים" עליו שלא יצא וזה המשחק בשבילו. אחרי שהוא נרגע והייתה הטבה אין צורך יותר לעמוד לידו, צאו מהחדר אם יבוא אחריכם החזירו שוב וצאו שוב.
עקביות ונחישות הם שם המשחק. אני יודעת שלפעמים זה הרבה יותר קל להגיד מלעשות אבל גם אני עברתי את זה עם בתי והיום היא יודעת באופן ברור שאחרי המקלחת לא יורדים מהמיטה אלא אם היא צריכה ללכת לשירותים.. אז בסופו של דבר זה כן משתלם.