הרגלי שינת תינוקות

הרגלתי את בני השני איתי, בן 11חודשים, לישון איתי במיטה ולינוק כמה שרוצה. חזרתי לעבודה וכעת אני רוצה להפסיק את ההנקה ולהרגיל אותו לישון במיטתו. כמובן שזה קשה מאוד כי הוא פשוט בוכה בלי הפסקה ולא מוכן לוותר על היניקה על הציצי המרגיע כי הוא לא לוקח מוצץ ועל הקרבה אלי בלילה.
אני יודעת שאני אשמה בכל ההרגלים הגרועים האלה... בבקשה אל תרדו עליי אגואיסטית שכמוני.
אבל זקוקה לעזרה איך לעשות את השינוי? פשוט להיות עקבית ולתת לו לבכות ולהתענות לילה שלם ועוד כמה כאלה עד שיבין שאין ברירה? איך מקלים עליו...?
יש לי חודש אחד לשנות בהדרגה כי בעוד חודש אני צריכה לנסוע לחול לשבוע מטעמי עבודה ...,והוא יישאר עם אביו. מה עושים???

היי,
אין לי שום כוונה לרדת עליך, ואני חושבת שגם את צריכה להיות עם פחות רגשי אשמה בקשר לזה, אמנם אין לו הרגלים טובים אך זה לגמרי לא מאוחר כדי לשנות ולתקן את זה.
אני חושבת שבעיקר בגלל שיש לך לחץ של זמן אני מציעה לך לפנות אלינו ולעשות את זה עם ליווי יומיומי של יועצת.
בכל מקרה, אני לא מאמינה שצריך לתת לתינוק לבכות ולהתמודד עם משהו שכרגע הוא עדיין לא יודע מה לעשות, אלא לתת לו מענה לכל בכי וללמד אותו מה הוא אמור לעשות.
לגבי ההנקה- להמשיך לתת לו לאכול אבל להקפיד שלא יירדם בזמן האוכל. לנתק אותו כשהוא משנה את קצב היניקות ולא ממש אוכל וכל כמה לילות לרווח בצורה יזומה את שעות האוכל (כל כמה ימים לדחות בשעה את האוכל).
הירדמות במיטה- שבי לידו ותני לו ליטוף/טפיחות וכו'.. עד שהוא נרדם. אם הוא בוכה הרימי להרגיע וכשהוא רגוע החזירי למיטה והמשיכי לשבת לידו עם מגע. אחרי כמה לילות בהם תהי עקבית הבכי יפחת עד שייפסק וזמן ההרדמה יתקצר.

בהצלחה.