הרגלי שינת תינוקות

שלום!
ביתי בת 7 חודשים. בדרך כלל הרדמות היום קשות לה ולוקח לה זמן להרדם. אני שמה אותה במיטה (גם אם ישר כשמראה סימני עייפות או אם אני מושכת אותה עד שעייפה מאוד) והיא מתפתלת הרבה, משמיעה קולות. אני פשוט מחכה לידה עד שנרדמת אבל בדרך כלל מתלוננת וקוראת לי ואז או שאני מלטפת ומרגיעה אך בדרך כלל מרימה כי יותר עוזר. אני מרימה וכעבור זמן קצר מורידה ולא מרדימה על הידיים.
1. שאלתי היא כמה זמן כדאי להיות איתה בחדר ולהתעקש שתרדם (כשאני יודעת בוודאות שעייפה). לפעמים זה יכול להמשך חצי שעה ויותר. האם מומלץ כעבור זמן מסויים, לדוגמא 20 דקות לצאת מהחדר ולשוב לאחר הפסקה או שכדאי להמשיך להתעקש?
2. וכן, האם כדאי להרים אותה כשמתלוננת במיטה או רק להרגיע ולעמוד ליד. או להרגיע מהכסא שליד המיטה.
3. ועוד שאלה, עד לא מזמן היתה מתעוררת פעם אחת בלילה לאכול אך עקב נסיעות לחו״ל ושינויי שעות יצא שהתרגלה לאכול פעמיים ומתעוררת יותר מוקדם להאכלה הראשונה. איך לשנות את זה? חשבתי להקטין בהדרגה את הכמות בבקבוק בלילה, זה נכון? עד איזה גיל בערך אמורים לקום בלילה לאכול?
תודה רבה מראש

היי,
כדאי להתחיל ללמד את בתך להירדם בצורה עצמאית. מומלץ לעשות את זה בהדרגה אבל מה שהכי חשוב זו העקביות. כלומר, אם את מתחילה הרדמה כשאת לידה אז להישאר לעמוד לידה כל הזמן עד שהיא נרדמת וכך בהדרגה לנתק את הצורך בעזרה שלך ובנוכחות שלך. מניסיונינו, כאשר מתזמנים את הכניסה והיציאה ללא קשר לתגובת הילד (אם הוא בוכה או רגוע באותו הרגע) זה בדר"כ מבלבל אותו ועלול להוביל ליותר בכי.
אכן מומלץ לתת מענה לכל בכי אבל כדאי להרגיע אותה כמה שיותר במיטה, רק אם זה לא עוזר אז להרים על הידיים אחרת היא תצפה ליותר ויותר הרמות.
אפשר להתחיל להוריד לה ארוחות. בכל כמה לילות לדחות לה בצורה יזומה את שעת האוכל בשעה עד שכבר לא יהיו ארוחות בלילה. תינוק שאוכל טוב במהלך היום ועולה יפה במשקל מסוגל החל מגיל 6 חודשים לישון ללא אוכל.
את מוזמנת ליצור עימנו קשר טלפוני כדי לקבל פרטים על תהליך לימוד הרגלי שינה עם ליווי יומיומי של יועצת שינה.

בהצלחה :-)

תודה רבה על התשובה
לגבי האכלות לילה, ניסיתי לדחות את שעת הארוחה אבל היא בוכה מאוד ומסתכלת על השידה בה אני מכינה את הבקבוק. אני אמורה להמשיך להתעקש לשים אותה במיטה שוב ושוב גם אם בוכה הרבה? אני לא יודעת איך לעשות את זה.
כרגע היא קמה לאכול ב24:00 וב4:00 בערך. בעבר היתה אוכלת פעם אחת ב2:00.
שלשום אכלה פעם אחת ב3:00 כך שאני יודעת שמסוגלת לזה, אבל זה קרה פעם אחת.
יש לציין שנראה לי שכמות האוכל שאוכלת פחתה, האם יש לזה משמעות?

ולגבי הרדמות היום:
כשאני מנסה להרדים אותה והיא בוכה ומתלוננת, כמה זמן אני צריכה להמשיך עם הניסיונות של להרגיע או להרים? האם להתעקש אפילו שעה? היום אני יוצאת איתה מהחדר כעבור כמה זמן וחוזרת שוב לנסיונות אחרי הפסקה, האם זה בסדר?

לגבי יעוץ שינה, אני גרה בחו"ל. ביעוץ אתן מגיעות הביתה או שזה טלפוני? מה העלות?

תודה

העובדה שהיא אוכלת עכשיו יותר מבעבר היא לא בגלל שהיא רעבה יותר אלא בגלל עמידות לאוכל כגורם תלות ויכול להיות שיתחילו להיות עוד יקיצות לאוכל.
לגבי דחיית האוכל- קודם וודאי שהיא לא נרדמת בכלל בזמן האוכל, ואז להתחיל לדחות. דחיית האוכל אכן אומרת להרגיע אותה (אם צריך על הידיים) וכשהיא רגועה להחזיר למיטה לשינה. ב 2-3 לילות ראשונים זה יותר ארוך וקשה אבל זה ישתפר בהדרגה.
אין משמעות לעובדה שכמות האוכל פחתה למעט מה שציינתי קודם שזה לא מתוך רעב.
עדיף שלא להתחיל הרדמה ולהפסיק באמצע כי אז זה רק חוזר בכל יום ולא משתפר.
ייעוץ שינה מתחיל בפגישת אבחון שלצורך העניין יכולה להתקיים דרך הסקייפ והליווי הוא דרך המייל. יש לנו לא מעט לקוחות מחו"ל ואין שום בעיה. לגבי פרטים נוספים צרי עמנו קשר.

שלום לכם,
בתי בת תשעה חודשים.ראשית אציין שאינה לוקחת מוצץ ושסבלה מריפלוקס ועד גיל ארבעה+ חודשים הייתה ה מ ו ן על הידיים כי זה הדבר היחיד שהרגיע אותה. החל מגיל חצי שנה אני מנסה ללמד אותה לישון באופן עצמאי אבל למרות שישנו שיפור ממצב המוצא עדיין אינה נרדמת ללא נוכחותנו. בתחילה ניסנו את שיטת הרם. הורד אבל לא התרשמנו שעוזרת כיוון שהיא פשוט פיתחה תלות בידיים ובסופו של דבר הייתה נרדמת בבכי(אציין שניסנו למעלה מחודש). אח״כ עברנו ללחישות וליטופים במקום הרמה אבל שוב זה לא היה מספק אותה להרגעה בלבד אלא נדרש עד להירדמות מלאה כלומר שוב לא הייתה נרדמת בכוחות עצמה.עכשיו אנחנו יושבים לצידה בחדר כדי ליצור לה ביטחון במיטה וכשהיא בוכה מורידים אותה למצב שכיבה כשאנחנו אומרים זמן לישון, אם צריך להרגיע אנחנו מלטפים או לוחשים או שמים יד אבל ממש לחצי דקה עד שנרגעת ולא עד להירדמות. אחרי שבועיים זמן הרדמה פחת. משמעותיתוהיא נרדמת לבד אבל עדיין עם כמה סשנים של התבכיינות (לא ממש בכי) ומבלי שנוכל לעזוב את החדר. כמו כן השינה באמצע היום התארכה וגם בלילה היא מרדימה את עצמה כשהיא מתעוררת. אבל עכשיו יש נסיגה - שוב כל הרדמה לוקחת המון זמן - לפעמים גם למעלה משעה - ואין באופק סימן ליציאה מהחדר והשארתה לבד. אחרי שלושה חודשים של חינוך שינה אני פשוט מותשת ולא יודעת אם התהליכים אמורים להיות כל כך ארוכים. אני מרגישה שעוד רחוקה הדרך. עם בני (היום בן שנתיים) שיטת הרם הורד עבדה כעבור יומיים ועם הקטנה אני פשוט אובדת עצות. בייאושי ניסיתי להרגיל אותה למוצץ בעת ההרדמה. זה מרגיע אותה ומקטין את הבכי שלה אבל גם מאריך מאוד את ההרדמה כי לרוב היא נרגעת עד לכדי שעשוע ומשחקים עם המוצץ (אציין שכל עוד היא רגועה ואפילו משחקת במיטה אני לא מורידה אותה לתנוחת שינה אלא רק כשבוכה). השאלות שלי הן האם הפנייה למוצץ כדאית והאם ניתן לעזוב את החדר? ובאופן כללי מה דעתכם? איך מתקדמים?
בתודה מראש
אורית

היי אורית,

ניכר שהרגלי השינה של בתך חשובים לכם ואתם עושים עבודה יפה ומאוד לא מובנת מאליה. אני מחזקת אתכם!
אנחנו משתמשים ב"הרם הורד" לצורך הרגעה בלבד, אנחנו לא מוצאים בזה שיטה ללימוד הירדמות עצמאית. אם בתך בוכה ואת לא מצליחה להרגיע אותה במיטה אפשר בהחלט להרים ולהרגיע על הידיים ואז להחזיר למיטה.
מה שכרגע אתם צריכים לעשות זה לשבת רחוק מבתך קרוב לדלת כך שאם היא שוכבת מגן הראש מסתיר אתכם ואם היא מתרוממת היא רואה שאתם עדיין בחדר. אם היא בוכה להמשיך ולהרגיע וכשהיא רגועה לחזור לכיסא הרחוק. אחרי כמה ימים ההרדמות אמורות שוב להתקצר. אחרי שהן יהיו קצרות וללא בכי כמה ימים אז תוכלו להתחיל לצאת מהחדר. וגם אז, תמיד לחזור ולהרגיע במגע במיטה כמו שאתם עושים היום.
לגבי מוצץ, אם היא לא צריכה את זה חבל להוסיף עוד גורם תלות. אבל אם היא צריכה וזה עוזר לה אפשר לתת מוצץ אבל ללמד אותה לקחת אותו לבד מהמיטה ולא בעזרתכם.

בהצלחה