הרגלי שינת תינוקות

היי ,
בני בן 8.5 חודשים , גילה את היכולת לעמוד!!! איזה כיף, רק שהוא עושה זאת גם בלילה כשאני מעוניינת שיירדם.
אני מתחילה בזה שאני משכיבה אותו בחזרה כאשר הוא נעמד, אך אחרי שלוש ארבע פעמים הוא מתחיל לבכות וממש כועס עלי (החצוף הקטן) אז אני מניחה לו להישאר לעמוד בתקווה שיתעייף מתישהו... אז זהו שזה לא קורה, כשנמאס לו הוא מתחיל לבכות. אני ניגשת ואז נאלצת להרדים אותו בשיטת הורם-הורד "האהובה" עלי במיוחד .
הצעות מה לעשות אחרת, יתקבלו בברכה...

נ.ב.
אגב, הוא ישן בחדר עם בני בכורי בן ה- 4 , שדי מרוצה מכל המצב, הוא מצחיק את הקטן, הקטן צוחק בחזרה- פשוט שישו ושמחו !!!
חשבתי להפריד חדרים... מומלץ?

היי,

זה נכון להחזיר אותו לשכיבה אבל לא מתוך "מאבק" של מי ישבר קודם אלא מתוך המקום להיות מאוד ברורה ואסרטיבית שעכשיו זה זמן שבו הולכים לישון ולא זמן משחק. ברגע שהתחלת בזה המשיכי עד לסיום ולהרדמה גם אם זה לוקח בפעמים הראשונות הרבה זמן, עם הזמן זה יתקצר.
במקביל התחילי ללמד אותו בהדרגה להירדם גם ללא נוכחותך.
לגבי השינה עם אחיו, זה מקסים בעני שהם צוחקים ונהנים אחד מהשני כל עוד את לא נוכחת בחדר ולאחר מכן שניהם נרדמים לבד. בהנחה ששניהם יודעים להירדם הירדמות עצמאית זה לא יפריע להם. כל עוד את בחדר בזמן ההירדמות אל תאפשרי את המשחק אלא היי מאוד ברורה שזה זמן לשינה (לא לכעוס אלא להציב גבולות ברורים).