הרגלי שינת תינוקות

היי,

יש לי תינוק בן 10 חודשים, עד גיל 6 חודשים ישן יפה בלילות ולא קם לאכול (מגיל חודש וחצי) אבל אז חזרתי לעבודה והוא התחיל לקום בלילות, מה שגרם לנו לתת לו בקבוק כדי שיחזור לישון ומאז הוא רגיל לבקבוק בלילה.
אני צריכה את עזרתכם בשני נושאים:

1. אני משכיבה אותו לישון עם אחותו הגדולה (בת 4), אנחנו אומרים לילה טוב לכל מה שיש בחדר ואח"כ אני שרה להם שיר, מנשקת, אומרת לילה טוב ויוצאת..ואז הוא ישר נעמד במיטה, מטייל...ומדבר...הגדולה קצת צוחקת איתו, אבל אני מבקשת שלא תתייחס ותישן ולמזלי היא מקשיבה.היות והוא סה"כ לא בוכה אלא משחק, אני נכנסת אחת לכמה דקות, משכיבה במיטה חזרה, מלטפת קצת ויוצאת..אם הוא עייף הוא ימשיך לשכב וירדם..אחרת שוב יעמוד (טפו טפו טפו כמעט שלא בוכה). השאלה היא איך ללמד אותו לישון לבד? בלי שאני שוב אכנס, אתן מוצץ ואשכיב אותו?

2. מה עושים עם ארוחת הלילה? מדובר ב120 מ"ל סהכ, אבל היות ורוב הארוחות שלו מבוססות על מטרנה..אני לא בטוחה אם באמת הארוחה הזו מיותרת. לפני השינה הוא מקבל בקבוק של 240 מ"ל עם שתי כפות דייסה - שאני מתה להפטר ממנה אבל הוא לא מסוגל לאכול מוצקים ממש, רק טחונים היטב,אפילו ניסיתי ביצה מרוסקת עם אבוקדו והוא הקיא..ניסיתי מקושקשת..הוא הקיא..לחם עם חומוס הוא לועס יפה אבל יותר זורק מאשר אוכל. אז איך אני גומלת אותו מההרגל הזה והאם אני יכולה להיות שקטה ורגועה שהוא לא יהיה מורעב..

מה שמוזר שעד גיל חודש וחצי כשהוא התעורר לאכול בלילות, הוא לא היה בוכה..אני הייתי שומעת שהוא ער והייתי קמה ומניקה. היום, חלילה שלא יקבל מיד את הבקבוק, הוא צורח!!

תודה מראש
פנינה

היי פנינה,

1. כל עוד הוא אינו בוכה אין צורך לגשת אליו ולא להיכנס לחדר בכלל. דווקא כשאנחנו נכנסים במקומות שבהם הם לא זקוקים לעזרתנו אנחנו מקבעים את התלות בנו. כל תהליך ההרדמה צריך להיות שלו בלבד וזה בסדר אם הוא יעמוד, ידבר, ישחק, "ישוחח" קצת עם אחותו ולבסוף ישכב וילך לישון. גשי אליו להשכיב אותו רק כשהוא בוכה כי אז סימן שהוא אינו מסתדר לבד וצריך אותך. למדי אותו גם לקחת את המוצץ בעצמו ללא צורך שאת תתני לו אותו.

2. תינוק בגיל הזה שאוכל טוב ועולה יפה במשקל אין שום בעיה להוריד לו את הארוחה הזו בלילה. כיון שבנך אולי לא אוכל מספיק אני ממליצה לך להתייעץ עם תזונאית ילדים או רופא ילדים לפני שאת מחליטה להוריד לו את ארוחת הלילה.

מה שאת מתארת דווקא לא מוזר כלל, זה אותו הדבר כמו שקורה היום בתחילת הלילה, עד שהוא לא בוכה אין צורך לגשת אליו. לא כדי לגרום לו לבכות בלילה אלא כי זו הדרך שלו לקרוא לכם וכל עוד הוא מסתדר לבד מומלץ לאפשר לו. היום הוא גם גדל ולמד להביע את רצונו יותר, וגם כיון שככל הנראה התפתח איזשהו קשר או תלות באוכל בלילה ולכן יותר קשה לו "להמתין".