הרגלי שינת תינוקות

היי,
בני בן ה- 6.5 חודשים היה ישן די יפה בלילה עד לא מזמן- קם פעם- פעמיים ונרדם ישר לאחר ששמנו לו מוצץ/הרגענו קלות+ פעם אחת לאכול סביב 3.5-4 בבוקר וממשיך לישון עד 5-6-7 (לא קבוע). לפעמים רק קם לאכול אפילו.
הוא הולך לישון סביב 6-6:30 בערב לאחר טקס שינה קבוע ונרדם לבד במיטתו (לפעמים בהשכבה אנחנו נכנסים לאחר כמה דק לשים מוצץ וזהו).
לאחרונה הוא הצטנן + עומדת לצאת לו שן (אני מניחה שהם קשורים) והוא התחיל להתעורר הרבה יותר בלילה ובעיקר- קשה להרגיע אותו ולהחזיר אותו לישון.
אני די בטוחה שזה קשור לקושי לנשום + לכאב: א. כי הוא יודע להירדם עמצאית (בדר"כ גם בלי מוצץ). ב. הבכי שלו אומלל כזה- בניגוד לימים רגילים, ו- ג. היה לנו כבר אירוע כזה איתו בעבר שאחרי שהצינון נגמר והשן יצאה, עשינו לו מעין מיני סדרת חינוך והוא חזר ללילות הרגילים שלו (באותה פעם הרדמנו אותו בעיקר על הידיים + הרבה ציצי והוא התרגל לזה גם כשהכל כבר עבר אז "גמלנו אותו" במשך 2-3 ימים והוא חזר לעצמו).
הפעם אני מקפידה לא להניק עד אותה שעה שבה אני יודעת שהוא אכן רעב, ובנוסף- עוד הרבה יותר קשה לו להירדם, אפילו על הידיים הוא לא נרגע. בנוסף- גם כשמצליחים כבר להרגיע ונראה שהוא נרדם, הוא מתעורר הרבה פעמים כעבור כמה דק' עד חצי שעה במשך כמה פעמים רצוף...
מה כדאי לעשות? האם יש פה מקום לתהליך הדרגתי? (כאמור כרגע מאוד קשה להרגיע אותו בכל אמצעי, וזה כבר כמעט שבוע ככה, לא יומיים שלושה).
אשמח לעצות!!
תודה!!

בהמשך לכך- לאחר הלילה האחרון שהיה- אני אוסיף עוד שאלה:
כרגע, בעצת חברה שעשתה יעוץ שינה, אני מנסה להישאר איתו בחדר ולתת מגע עד שנרדם, מתוך מטרה להוריד את זה בהדרגה בהמשך. אבל- זה נראה שהמגע שלי/נוכחות שלי מפריעים לו להירדם- באחת הפעמים, לאחר שכבר נרגע והמשכתי לשבת לידו ולטפוח- התחיל פתאום להסתכל עלי ולחייך חיוך גדול :).
שאלתי- האם כדאי לי להישאר עד שנרדם- או לאחר שנתתי מענה והוא נרגע ומנסה להירדם- פשוט לצאת מהחדר (כמו שהוא רגיל למעשה בהשכבה בערב...). החשש שלי שאם אני נשארת- זה קצת ללכת איתו אחורה כי הוא כבר רגיל להירדם לבד בלי נוכחותי. מצד שני- אם אני יוצאת- כנראה שאצטרך לחזור פנימה הרבה פעמים עד שממש ירדם לשינה עמוקה (אתמול היה "סשן" של שעה וחצי רצוף באמצע הלילה. רוב הזמן היה רגוע אבל לא נכנס לשינה עמוקה, וכל פעם התחיל לבכות מחדש).
תודה תודה!!

היי,
בהחלט יש פה מקום לתהליך הדרגתי.
מה שקורה כרגע זה רגרסיה שיכול להיות שהצינון ו/או השן הן סוג של "טריגר" למשהו שהיה שם קודם לכן.
מאוד ברור שהוא זקוק לעזרה שלכם עם המוצץ ודבר ראשון הייתי ממליצה ללמד אותו להשתמש במוצץ לבד (לא לפעמים אלא תמיד).
לגבי האוכל, אם הוא לא נרדם בזמן האוכל ולא משתמש בו כעזרה לשינה אז אפשר להשאיר אותו אבל אם זה משרת אותו לצורך הירדמות אז הוא ממשיך להתעורר בשביל זה ולא מתוך רעב- תבדקי את זה ובכל מקרה אל תאפשרי לו להירדם עם האוכל.
לגבי אופן ההרדמה זה מאוד מאוד תלוי בנסיבות ומה קורה בכל יקיצה, אם יש יקיצות שבהם הוא מורדם ע"י עזרה של מגע אז כן הייתי עושה כך בכל ההרדמות ואם אין כאלה הרדמות אז זה נכון יותר לתת מענה לבכי ולצאת, מה שחשוב זאת העקביות ולבצע את כל ההרדמות באותו האופן.
ייעוץ שינה עם ליווי יעשה לך הרבה סדר בדברים וכמון ידריך אותך איך לעשות את ההדרגתיות בהורדת כל גורמי התלות.
בהצלחה!