הרגלי שינת תינוקות

שלום רב
בתנו השנייה נולדה קטנה ולא גדלה ברחם משבוע 28
היא ישנה עד לפני חודש במיטת תינוק לידנו בחדר כי החדר של אחותה לא מספיק גדול למיטת תינוק.
אחותה בת 4.5 שנים וישנה במיטת ילדים. לפני חודש העברנו אותה למיטת ילדים עם אחותה (היא ישנה למטה ואחותה למעלה). בהתחלנ היה בסדר והיא נרדמה לבד ושרדה את המעבר. לפני שלושה שבועות היא הייתה חולה למשך 8 ימים ולא הלכה לגן, כמובן שכל הרגלי השינה שלה נזרקו לפח.
עכשיו היא נכנסת למיטה קצת לפני שמונה וכל הזמן צועקת "את אבא" או "את אמא". לפעמים היא נרדמת בקלות יותר. הבעיה מתחילה כשהיא מתעוררת בבכי וצועקת את אבא או אמא. וכשאני בא להרגיע אותה היא רוצה שאני אשב איתה ולא מוכנה שאצא מהחדר. יש לציין שיש לה אופי קשה מאד והיא עקשנית מאד בשונה מאחותה הבכורה. אני מוצא את עצמי יושב שעתיים לידה ומנסה להתנצח איתה ולראות מי יישבר קודם שאני מבקש לשים ראש על הכרית והיא צועקת אבא פה ומצביעה על המיטה. חבל לי על אחותה שמתקשה לישון בגלל הסאגה הזו בכל לילה, וכמובן שאנחנו עייפים וחלוקי דעות לגבי מה לעשות...
אנחנו אובדי עצות ונשמח לכל תגובה או עצה
תודה

היי,
הרבה פעמים מחלה יכולה להיות "טריגר" לרגרסיה בעקבות דברים שהיו קודם לכן או יצירה דברים חדשים. חשוב לאחר המחלה לחזור לשגרה שהייתה לפני כן.
כרגע, אם במצב בו אתם יושבים עד שהיא נרדמת בחדר, לא הבנתי כ"כ איפה ההתנצחות ולמה זה לוקח שעתיים אם היא מבקשת שתשב איתה ואתה כבר יושב שם?
במידה ואין מגע בכלל בהרדמות ואתם רק יושבים לידה עשו זאת בכל ההרדמות (גם בתחילת הלילה וגם ביקיצות) מבלי שהיא תבקש אלא פשוט שבו שם. כשההרדמות יהיו שוב קצרות ורגועות אז עברו לשבת רחוק ממנה (ליד הדלת), אחרי שאלה יסתדרו התחילו לצאת מהחדר. כשהיא קוראת לכם מתוך מצוקה אמיתית גשו אליה להרגיע אותה וצאו שוב מהחדר. אם זה נראה לכם כמשהו "סתמי" לאחר שבדקתם פעם פעמיים שהכול בסדר תוכלו גם לומר לה "שש" או "חזרי לישון" מבלי להיכנס לחדר.
אם אתם מסתבכים אתם מוזמנים לפנות אלינו למרכז לילה טוב ולהיעזר ביועצת שינה שתלווה אתכם כל יום עד לסיום התהליך.