הרגלי שינת תינוקות

שלום

הבת שלי חולה לעיתים תכופות מאז שנכנסה למסגרת לפני חודשיים. בעקרון נרדמת יפה בערב (כבר מאוד עייפה בסביבות 18:00. אז מתחילים מקלחת, ציצי ולישון. מניחים במיטה ואחרי כמה פעמים של החזרת מוצץ, נרדמת. בד"כ תוך רבע שעה מקסימום). בשבוע האחרון ההרדמות בערב נעשו קשות מאוד. לפעמים נרדמת יפה ואז מתעוררת משיעול טורדני ולא מצליחה לחזור לישון. בוכה הרבה ולא מצליחה להרגיע את עצמה. גם על הידיים בנידנודים וגם אחרי ציצי פעם נוספת אפילו לא נרדמת.
ניסינו להתחיל גמילה מציצי בלילה (לרוב מתעוררת 2 פעמים ולאחר שלא מוכנה מוצץ, בסוף מקבלת ציצי). אבל בגלל מחלות חוזרות ונשנות, החלטנו לדחות את הגמילה לסוף החורף.
מה את חושבת? האם יש רגרסיה ידועה בשינה בגילה הזה? האם אכן חכם לחכות עם הגמילה? האם לעשות משהו שונה בהרדמה בערב?
אשמח לעזרה!

הרגרסיה שאת מתארת לא קשורה לגיל אלא לכל אותם דברים שעוזרים לה להירדם. הרבה פעמים המחלה היא "טריגר" לרגרסיה אבל סביר להניח שזה היה מגיע גם ללא המחלה.
לא הייתי מתחילה עם גמילה כשהיא לא מרגישה טוב אבל אם היא כבר בלי חום ומרגישה יותר טוב אפשר להתחיל לעבוד על זה. אפשר גם להמתין לסוף החורף רק שיש סיכוי גבוה שהרגרסיה תחמיר ויהיו יותר ויותר יקיצות לאוכל. לא צריך להוריד את האוכל ב"מכה אחת" אלא לדאוג שהיא לא נרדמת עליו ובכל כמה לילות לדחות את הארוחה בשעה.
גם את המוצץ כבר אפשר להתחיל ללמד אותה לקחת אותו בעצמה.
ולגבי אופן ההרדמה- אם היא לא נרדמת כשאתם מחוץ לחדר אז כדאי להתחיל ללמד אותה בהדרגה.

לסיכום, בגיל הזה כבר כדאי להתחיל ללמד אותה הירדמות עצמאית לחלוטין וככל שהיא תהיה פחות תלויה בעזרה ממך כך מספר היקיצות בלילה יקטן.

בהצלחה