הרגלי שינת תינוקות

שלום לכן,

הבת שלי רק בת חודש וחצי ואני מרגישה שכבר עברנו איתה כל-כך הרבה סביב השינה...

הבעיה המרכזית שמציקה לנו היא קשיי הירדמות לפני הלילה. אנחנו משכיבים אותה סביב השעה שמונה, אך הרבה פעמים לוקח לה שעות להירדם, ונרדמת סופית רק בסביבות אחת-עשרה, למרות וכנראה בגלל שהיא תשושה. היא לא נרדמת ביניקה ובינתיים כמעט תמיד מסרבת למוצץ. היא מתנמנמת בנענועי ידיים אבל מתעוררת תוך זמן קצר בעריסה, וחוזר חלילה, וחוזר חלילה... אנחנו מנסים לתת לה הזדמנות קודם כל להירדם בעצמה, ואח"כ להרגיע אותה כשהיא עוד בעריסה, אבל בערבים הקשים זה חסר סיכוי. יש טקס לילה- אמבטיה תמיד בסביבות שבע, אנחנו משמיעים מוזיקה שקטה שכמה פעמים הוכיחה עצמה, ובשבועות האחרונים גם עטפנו אותה. אני חושבת שהעיטוף לא עוזר במיוחד, אבל השארתי אותו כדי לא לשנות את הטקס. אך כעת אני משחררת לה את הידיים כדי לתת סיכוי למציצת אצבע במקום המוצץ. לפעמים אכן מוצצת אצבעות. כשנרדמת בסופו של דבר היא ישנה בסדר- 4 שעות +3+3. בשני הלילות האחרונים לא חזרה לישון לפרק שלישי ואז התקשתה גם להירדם ביום, כנראה מעייפות יתר.כרגע אנחנו בלופ מהגיהינום...

בסביבות גיל חודש עלינו על טעות אחת: כמו עם הגדול שכיום בן שלוש, השכבתי אותה ביום לישון בעגלה ובלילה בעריסה, כדי להבחין בין יום ללילה. אצלו חשבתי שזה עבד, אבל אצל בתי כשקשיי ההירדמות לשנת הלילה נעשו קיצוניים הבנו שכנראה התרגלה לישון יותר בעגלה והעריסה זרה לה. החלטנו לוותר כליל על שינה בעגלה חוץ מכשיוצאים החוצה. לאחר יום וחצי קשים העניינים נרגעו, והיו חמישה לילות נפלאים שבהם ישנה פרק רצוף של 6-8.5 שעות וחזרה לישון לפרק קצר שני.ידענו שהיא מחביאה את היכולות האלה איפשהו כי גם בשבוע הראשון שלה ישנה ברצף חמש שעות (אז ביום), אך זה נעלם, כנראה עם המעבר למשטר העריסה\עגלה... אציין שהיא נולדה במשקל טוב שאולי מסביר את הפרקים הארוכים (3.5 קילו, בגיל חודש יותר מ- 4.6). בערבים הללו גם משך הזמן עד להרדמות התקצר.

חשבנו שצרותינו הסתיימו אבל משהו שוב ירד מהפסים. אולי זה קשור בפיזור השינה לאורך היום. ברור לי שקשה לה להירדם בלילה אם לא ישנה טוב ביום, אבל נראה לי שלפעמים הבעיה היא שישנה ביום יותר מדי. לא מסתמן אצלה סדר יום יציב, למרות שאני ממעטת מאוד לטרטר ולצאת איתה בינתיים. היא יכולה לישון במהלך היום ואחה"צ שני מחזורים של כשלוש שעות. נראה לי שהיא לא "משאירה" לעצמה שינה לשעות הערב לפני האמבטיה. הרבה פעמים קורה שהיא לא מצליחה להירדם אחרי 4-5 אחה"צ. אני יכולה לנסות להרדים אותה כשעה (מסכן הגדול, בינתיים נמצאים איתי בני משפחה בערב) אבל אם מגיעים לשבע אני מוותרת וכבר עושים לה אמבטיה.

האם כדאי להגביל את שינות היום בניסיון ליצור שגרה שפויה יותר?

אגב, בימים טובים לפעמים נרדמת בעצמה או עם עזרה מינימלית במהלך היום.

מתנצלת על האורך, רציתי לציין כל מה שרלוונטי.

היי,
את צודקת מאוד שבתך למעשה נמצאת במעגל של עייפות יתר וזה רק מקשה עליה להירדם ולישון טוב. במקביל משהו בעזרה בהרדמות לא עובד טוב בשבילה ובעיקר נראה שמשהו בסדר היום לא ממש נכון לה.
ראשית, כדי לעזור לה לסדר יותר טוב את היום והלילה מומלץ במהלך היום לחשוף אותה כמה שיותר לאור שמש. לצאת איתה לטיולים בחוץ, להרדים אותה בחדר מואר וכו. אל תאפשרי לה לישון יותר מ-3 שעות רצוף וכדאי גם ליצור טקס שינה (שונה מהלילה) לכל שנות היום.
בערב התחילי את טקס השינה הרבה יותר מוקדם. (אם היא ישנה 2 תנומות של 3 שעות כל אחד, לא הייתי מנסה להרדים אותה שוב אחה"צ אלא להקדים את הלילה ולעשות את טקס השינה כבר ב- 18 ואז להתחיל את הלילה).
העיטוף מיותר בשלב הזה כי הוא לא תורם לה וזה סתם יכול להוביל לתלות. טקס השינה צריך להיות הרבה יותר "זמן איכות" העיטוף הוא לא מה שעושה את טקס השינה קבוע. מוזיקה זה מצוין, שיר/דקלום עיסוי וכו'.. כשהיא עליך אבל לא נרדמת בזמן הזה וכשהיא רגועה ונינוחה אז הניחי במיטה ותני לה מגע רצוף עד שהיא נרדמת. אם היא בוכה הרימי להרגיע החזירי שוב למיטה (ערה) והמשיכי עם המגע (ליטופים, טפיחות, נדודים וכו..) עד שהיא נרדמת - עשי את אותה הרדמה גם בשנות היום.
לאחר כמה לילות את אמורה לראות את השיפור בהרדמות.


בהצלחה!

שלום עינת,

אני מעריכה מאוד את ההתייחסות המהירה.

אחת הבעיות ביום היא שאין סדר קבוע- שתי תנומות של שלוש שעות זה מקרה קיצון של ריכוז שינה ביום, אבל גם יש אינספור צירופים אחרים. אבל רבים מהם מסתכמים בכ-6 שעות שינה במהלך היום.

להתחיל את הלילה בשש זה בלתי אפשרי מבחינתי בגלל שאלו מעט השעות שהגדול שלנו (בן 3) נמצא בבית אחרי הגן ומתישהו כשתיגמר תקופת החסד לא יהיה איתי עוד מישהו במקביל בבית בזמן הזה. ייתכנו לזה גם הרבה השלכות בעייתיות- בעיקר היא לא תכיר את אבא שלה. גם הלילה עלול להסתיים בשלוש-ארבע...

כיוון שאין יציבות לשתי תנומות של שלוש שעות ולילה כה מוקדם הוא בעייתי, אם כבר להתערב חשבתי להעיר אותה אחרי שעתיים-שעתיים וחצי. אז גם יהיה מקום לתנומה שלישית. אני יודעת שרבים מתחלחלים מהרעיון להעיר תינוקות, אין לי מושג אם יש לזה איזשהו גיבוי מחקרי. אבל אם בעינייך כדאי להעיר- אז אין מניעה מלהעיר אחרי זמן קצר יותר, לא?

לגבי חשיפה לאור- באמת את הגדול השכבתי ביום באור (וגם יצאתי איתו הרבה יותר), אבל כיוון שכולם ממליצים על חדר חשוך כדי לצמצם גירויים הפעם נהגתי אחרת. זה בטוח מומלץ? אולי להאיר אחרי שהיא נרדמת?

ולגבי טיולים בעגלה- בגילה הנוכחי, היא בדרך כלל נרדמת כשהעגלה מתחילה לנוע ומתעוררת כשהיא מפסיקה, ואני חוששת, אולי לא בצדק, שגם תנומות כאלה ישבשו את השינה שלה כיוון שזה כל-כך רגיש אצלה. אני יכולה לנסות לצאת איתה בזמני העירות שלה אבל זה יהיה די קצר...

המון תודה,

מיכל

היי מיכל,
סדר יום את יכולה להתחיל ולסדר לה. כרגע היא זקוקה להרבה שעות שינה (כ- 16 ביממה) כשרובן הן במהלך הלילה. שעל פניו זה מה שקורה כרגע, לכן אין הרבה מקום לדאגה.
סידור של שגרה אפשר להתחיל עם "סמני דרך" וטיולים בעגלה. אם היא תרדם בזמן הטיול פעם ביום לא יקרה כלום. בכל מקרה את רוב ההרדמות את עושה במיטה שלה כך שלא אמורה להיות בעיה. טיול בעגלה יכול להיות גם בזמן ערות קצר כחשיפה לאור.
תחילת לילה מוקדמת- כאמור, זה מה שמומלץ לגיל שלה. אם זה לא מתאפשר והיא מגיע לערב יותר מדי עייפה אז זה גם בסדר, רק שצריך להבין שמשמעות של עייפות יתר (במידה ויש) זה הרדמות יותר קשות ושינה פחות איכותית. אם שנות היום מתאימות לה ומפוזרות טוב אז היא לא צריכה להגיע כ"כ עייפה ללילה.
חשיפה לאור- האידאל הוא שהיא תירדם בחושך, גם בבוקר. אבל אם אנחנו מדברים על תינוק שקשה לו לעשות את המהפך בין היום ללילה אז ההמלצה היא הפוכה. אם היא עושה מעצמה את ההבדל הזה אז היא תישן טוב יותר בחושך.
להעיר תינוק- אנחנו מעירים תינוק אחרי 3 שעות כי לרוב זה מעיד על סוג של בלבול בין היום ללילה. פחות מזה לרוב לא. אבל אם את מרגישה שאם תעירי אותה אחרי שעתיים וחצי זה יעזור לכם אז עשי זאת. לא הייתי מעירה אותה לפני זה.