הרגלי שינת תינוקות

שלום ,
בני בן 4 חודשים. כל ערב טקס קבוע - אמבטיה והנקה ולאחר מכן השכבה. עד לפני כשלושה שבועות נרדם במיטה שלו, כאשר אני מחזיקה לו את המוצץ (הוא מוציא אותו אם לא מחזיקה לו, אבל המוצץ עוזר לו להרגע) ולפעמים מחזיקה לו גם את כפות הידיים.
מלפני כשלושה שבועות ברגע שאני משכיבה אותו במיטה לאחר ההנקה הוא מתחיל לבכות. אני מנסה בכל לילה להשכיב אותו ונותנת לו לבכות כמה דקות כשאני לידו, נוגעת בו ומנסה להרגיע. אחרי מספר דקות אני נשברת כי הבכי קורע לב. אני מרימה אותו, מרגיעה ומנסה להחזיר אותו למיטה, אבל הבכי חוזר על עצמו. לא יודעת אם נכון לתת לו להמשיך לבכות או מה לעשות...
תודה

היי,
אני מאמינה בגישה שאומרת לתת מענה תמידי ומידי לכל בכי. אני מאמינה שזה נותן יותר ביטחון לתינוק וחוויה חיובית עם השינה.
לפיכך, בכל פעם שהוא בוכה אני ממליצה לנסות להרגע קודם במיטה אבל אם במשך כמה שניות זה לא עובד אז להרים לידיים להרגיע ולהחזיר למיטה (כשהוא עדיין ער). לא צריך לתת לו לבכות הרבה זמן ולהגיע לבכי חזק.
בנוסף, כרגע אפשר להתחיל להקנות לו הרגלי שינה שכוללים הירדמות עצמית. תחילה לשבת לידו ולתת לו מגע עד הירדמות (ליטוף/נדנוד/טפיחות), וכשזה מתחיל להשתפר אז להפסיק עם המגע לצורך הרדמה אלא רק לצורך הרגעה.
בנוגע למוצץ- זה זמן מתאים להתחיל ללמד אותו לקחת מוצץ בעצמו קודם במהלך היום (שליחת ידיים וכו'..) ואח"כ (לקראת גיל 5-6 חודשים) גם בלילה.כרגע אפשר להחזיר לו את המוצץ לפה כשזה יוצא אבל אין צורך ולא מומלץ להחזיק לו את המוצץ בפה, לרוב בגיל הזה הוא כבר אמור להיות מסוגל להחזיק בעצמו את המוצץ בפה.

בהצלחה וחג שמח!