הרגלי שינת תינוקות

יש לי תינוק בן 3 שבועות ואני מניקה. התינוק מחובר לחזה מרבית שעות היום והלילה וכמעט ולא יושן שינה רצופה העולה על שעה.
אציין שמדובר בילד ראשון וכל ציוץ שהוא משמיע אני ישר לוקחת אותו לידיים פעולה שישר גורמת לו להראות סימני רעב (מנקר עם הפה, עושה סימני מציצה) וברגע שאני שולפת את השד הוא נכנס לטירוף עד שאני לא מכניסה אותו לפיו ואז הוא יונק מספר דקות ונרדם. אני מחזירה אותו לאריסה ועם הציוץ הראשון אני שוב פעם מרימה אותו וכל הסיפור חוזר על עצמו.
לאחרונה הוא התחיל לסבול גם מגזים והוא מיילל בעריסה. הבנתי שאם לא מרימים, מנחמים ועוזרים עם הגזים התינוק חש שאין איש לצידו ומתחיל לפתח חרדות, בדידות וכו...
אז מתי להרים ומתי להניח לו להתגבר לבד?
אציין שלי מאוד קשה לשמוע אותו סובל בעריסה ולהניח לו להתמודד לבד. אז איפה הגבול ואיך אני גורמת לו לישון יותר משעה רצופה???
עוד אציין שבערב אנחנו עושים את הרוטינה של המקלחת, עמעום האורות ואני מניקה אותו. ההנקות מאוד ארוכות ככה שאם בשש, שבע אנחנו מתחילים ברוטינת השינה יוצא שאני מניקה עד תשע ברציפות (כשעה וחצי שעתיים) ובשביל שאוכל לישון את השעתיים שלוש ביממה, בעלי נותן בקבוק או חלב שאוב או תחליף, בסביבות תשע, עשר ואז התינוק ישן בערך עד חצות, אחת (תלוי מתי אכל).

מה עושים?? אודה על עזרתכן בדחיפות...
תודה רבה

היי,

אני מבינה את החששות ואת הקושי שאת חווה. זה אכן תקופה מאוד מבלבלת ולא קלה.
אני מאוד מסכימה איתך שזה קשה ולא נכון בעיני לתת לבנך לבכות במיטה, בוודאי לא כשהוא סובל מגזים. יחד עם זאת, אפשר להבחין בין בכי לבין השמעת קולות ולא לקפוץ בכל ציוץ. כשבנך בוכה גשי אליו והרגיעי אותו. אפשר להתחיל בהרגעה במיטה (ליטוף/חיבוק/נדנוד וכו'.) אבל אם זה לא עוזר אז להרים על הידיים ולהרגיע.
לגבי התזונה, אני ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה. בגיל הזה נותנים אוכל לפי דרישה יחד עם זאת, הוא יכול לפתוח פערים מעט גדולים יותר של אוכל, אין סיבה שבערב הוא יאכל במשך שעתיים.
אני מאוד ממליצה לך ליצור עמנו קשר טלפוני (www.ganit-prag.com). ראשית יש לנו סדנא מיד לאחר פסח בת 2 מפגשים בה תוכלי לקבל הרבה מאוד טיפים על ניהול סדר היום וכמובן על שינה. אפשרות נוספת היא להיפגש באופן פרטני עם יועצת שינה שגם תיתן לך כלים ליצירת סדר יום נכון.

בהצלחה!