הרגלי שינת תינוקות

היי לכולם, בני בן שנה, מגיל צעיר נרדם עצמאית וישן טוב בלילה. בגיל חצי שנה חוסר שגרה בתקופת חגים גרם לבעיות בהרדמות, מה שנמשך כחודשיים עד שבגיל שמונה חודשים החלטתי להחזיר אותו להרדם עצמאית. התהליך היה ארוך ממה שציפיתי (כשלושה חודשים) אך לבסוף לשמחתי הגענו למצב שהוא נרדם בעצמו, יודע להחזיר מוצץ לפה כשנופל, ההתעוררויות בלילה פחתו משמעותית והכל טוב ויפה. לפני מספר ימים בני החל לבכות כשאני יוצאת מהחדר ולא מצליח להרדם ללא עזרתי, רוצה על הידיים, בוכה בכי קורע לב. כיוון שהוא אחרי חיסון ומנוזל חשבתי שאולי לא מרגיש טוב. אני מנסה להרגיע במיטה ללא הצלחה. טקס השינה שבעבר ארך כעשר דקות יכול להמשך כמעט שעה. מתעורר בלילה כמעט כל שעה בבכי. כיוון שזה כך כבר כמה ימים אני מותשת ולכן הגעתי למצב שאני מביאה אותו אלינו למיטה. ביום הראשון הוא ישן כל הלילה רצוף ועכשיו הוא מתעורר שוב כמעט כל שעה וכמעט כל הלילה רוצה לינוק... ידוע לי שלהביא אותו למיטה אלינו זה לא פתרון אבל כיוון שרק אני קמה אליו בלילה הייתי חייבת למלא מצבורי שינה... הלכנו לרופא, הוא נבדק והוא בריא ולכן התחלתי לחשוב שאולי מדובר בתופעות של חרדת נטישה. אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל עצות כיוון שאיני רוצה לקבע הרגלים רעים אצל מתוק שיודע לישון כל כך טוב ויפה... תודה רבה על העזרה מראש

יכולה להיות חרדת נטישה בגיל הזה אבל זה לא מתבטא רק בלילה אלא לאורך כל היום. במידה ואת חווה את זה כל היום שחקו אתו הרבה משחקי "קוקו"/מחבואים כדי לעזור לו להבין שאם אתם הולכים אתם גם חוזרים וכשזה יפחת וייפסק ביום זה ייפסק גם בלילה.
במידה וזה לא פוגש אותך במהלך היום אלא רק בהקשר של שינה סביר להניח שלא מדובר בחרדת נטישה אלא במשהו התנהגותי שקשור להתנגדות לשינה.
מה שאת מתארת מתאים מאוד לילד שיש לו עדיין גורם תלות ושעדין זקוק לכם בהירדמות ולכן זה מחמיר. כאילו משהו בתהליך לא הגיע לסופו. אני מציעה לך לפנות אלינו טלפונית, אז נוכל לקבל תמונה יותר מדוייקת ולהבין למה יש שוב יקיצות.