הרגלי שינת תינוקות

שלום, ביתי בת שנה וארבע, לפני שלושה שבועות ילדתי בן. ההתמודדות שלה בסך הכל עם כל השינויים ממש יפה. הקושי שלה מתבטא בעיקר בכך שהיא לוקחת יותר קשה כל דבר קטן שקורה לה כמו נפילה או מכה וכדומה ואנחנו עושים הכל כדי לשדר לה ביטחון ושומרים על סדר היום שלה ועל טקס השינה בדיוק כמו שהיה לפני הלידה. מה שהשתנה בלילות הוא, שהיא מתעוררת בערך סביב 2:00 והיא עירנית לחלוטין! לא מוכנה לישון, קוראת אמא ואבא, זורקת את המוצץ, בוכה בכי כאוב וטעון רגשית. אנחנו נכנסים אליה, מחזירים לה את המוצץ, משכיבים אותה, מלטפים אותה וגם נשארים לשבת על ידה אם יש צורך אבל כל הסיפור הזה נמשך שעתיים ויותר! כל פעם מישהו מאיתנו הולך אליה לדקה שתיים ואחרי כמה דקות היא שוב קוראת בבכי.
איך אפשר לעזור לה? אולי אנחנו לא נוהגים נכון?
תודה מראש,
מירב.

היי
זו תקופה טעונה ריגשית עבור כולכם והרגרסיה שלה היא טבעית. יחד עם זאת נשמע שהנסיגה היא גדולה ויכול להיות שהיא מבוססת על משהו שהיה קיים גם לפני כן.
מה שחשוב כרגע זה העקביות. תחליטו על דרך פעולה ועשו אותה באופן קבוע. למשל- אם החלטתם לשבת לידה אז שבו לידה תמיד ואם החלטתם שלא יושבים לידה אז לא יושבים בשום מקרה.
כשהיא בוכה אחד מכם ניגש ומרגיע אותה (אפשר שבכל יקיצה יהיה משהו אחר אבל באותה יקיצה אחד מכם ממשיך לגשת עד שהיא נרדמת).
המשיכו לוודא שגם בתחילת הלילה אין לה גורמי תלות.
אפשר גם להתחיל ללמד אותה לקחת מוצץ בעצמה