הרגלי שינת תינוקות

הי גלית,

היינו בהרצאה שלך ביום שישי האחרון 29.1.10
התחלנו ליישם את השיטה אתמול בערב
עד היום היא הייתה נרדמת על הציצי במהלך הלילה ומתעוררת רק כפעם פעמיים (שינה רציפה של כ-5-6 שעות)
הבעיה שלנו הינה שנת היום. היא נרדמת על הידיים או במנשא וישנה רק על הידיים או בעגלה. היא לא ישנה בכלל המיטה במהלך היום.

אתמול בלילה (פעם ראשונה שניסינו) ההרדמות לקחה כשעה, שמתוכה הרוב היה בכי היסטרי על הידיים. בלילה היה קל יותר. לקראת הבוקר, בשעה 5:00 היא התעוררה פעם שניה עם קקי להחלפה. החלפתי לה, נתתי לה ציצי ולקח חצי שעה קשה להרדים אותה.
ההרדמות הראשונה במהלך היום לקחה שלוש ורבע שעות. בסוף היא נרדמה על הידיים, העברתי אותה למיטה והיא ישנה 45 דקות.
את השינה השניה היא ישה עליי וישנה שעתיים וחצי.
בלילה השני ההרדמות לקחה 45 דקות, אבל רובן עם בכי היסטרי שבסופו היא נרדמה בבכי על הידיים.
כאשר ניסינו להניח אותה היא התחילה לבכות עוד לפני שנגעה במיטה.

אשמח לתובנות על התנהלותינו, וכן לתשובות על השאלות הבאות:
1. מתי להרים, עם כל בכי או צווחה כדי למנוע להגיע להיסטריה או כאשר הורדנו והיא צווחת להשאיר מספר רגעים
2. האם כאשר מרימים עלינו לשמור על אותו דפוס של מגע (טפיחות וקול - שיר) או שאפשר לשנות
3. האם כדאי להאכיל לפני שמשכיבים לישון במהלך היום?

תודה רבה
נהננו מאד בהרצאה והחכמנו

הי ותודה...
ראשית, הבעיה הנראית לעין היא אולי שנת היום אבל ברור לחלוטין שאם לא תעבדו על הירדמות עצמאית בלילה אז הפעמיים הללו יהפכו מהר מאוד לשלוש ,ארבע ......
בגדול חשוב לציין שאם אתם נותנים לה לבכות ובסופו של דבר נותנים לה להירדם על הידיים אז אתם מלמדים אותה דבר לא נכון שאם היא תבכה אז תרדימו אותה על הידיים וזו לא המטרה שלנו, היא עשויה ללמוד בטעות שאתם מעודדים אותה לבכות בשביל זה אז או שאתם מקפידים עד הסוף או בכלל לא אבל לא באמצע כדי לא לבלבל אותה, יחד עם זאת שלושה שעות זה המון... זה לא אמור להיות כך, יש סבירות גבוהה שמשהו שעשיתם לא נעשה כשורה, זה לא אמור לקחת זמן רב אלא אם היא אכן למדה שהציפייה ממנה היא לבכות.
לשאלותיכם:
1. להרים עם כל בכי וכשאתם מורדים למיטה אחרי שנרגעה, נסו ללטף ואם לא עוזר הרימו מיד בלי לחכות.
2. רצוי לשמור אך לא הכרחי.
3. אם כחלק מהתהליך אתם מפרידים הקשר של ציצי ושינה אז רצוי שלא לתת אוכל לפני השינה.
בהצלחה,
גנית

התעמקנו בסיפרה של טרייסי הוג, והבנו שאכן לא פעלנו עד הסוף
עכשיו אנחנו לא מרימים ליותר מ 2-3 דקות, ואז מניחים ומאפשרים לה להרגע
בנוסף, אנחנו לא מרימים על כל בכי, אלא מנסים להרגיע במיטה.

בלילה השלישי לקח לנו 20 דקות עד שהיא נרדמה. היא התעוררה פעמיים, פעם אחת נרדמה לבד ופעם אחת נרדמה עם טפיחות (בלי הרמות)
ביום היא נרדמה תוך 20 דקות עם מספר הרמות. היו לה בעיות המעבר בין שנת חלום לשינה עמוקה, ועזרתי לה עם טפיחות היא ישנה כשעה וחצי כאשר עזרתי לה פעמיים
בלילה היא נרדמה תוך כ10 דקות בלי אף הרמה. התעוררה פעמיים. בפעם הראשונה נרדמה לבד בלי עזרה. בפעם השניה היה צורך להרים אותה כפעמיים.

מספר שאלות:
1. מה המלצתך לשלב הבא, מתי להתחיל אותו (הבנתי שהשלב הראשון אמור לקחת כשבוע שבועיים, אך נראה לי שאנחנו מתקדמים מהר)?
2. מחר יש לילדה חיסון, והיא זקוקה ליותר חום ביום כזה. האם אפשר לתת לה מידת הצורך להירדם על הציצי ליום יומיים ואז להמשיך?
3. בימי שישי בערב אנו נוהגים להפגש לארוחה עם המשפחות, מה שמאחר את שעת השינה שלה. האם כדאי לוותר על כך עד לסיום התהליך?

שוב תודה

הי,
אני בשונה ממה שקראתם לא חושבת שצריך לנהוג בילדים לפי שעון, אני חושבת שאם הילדה לא נרגעת אחרי 2-3 דקות אין להחזירה למיטה אלא עד שהיא נרגעת אחרת זה עשוי לבלבל אותה כי היא לא מבינה שעון או זמנים, היא מבינה רק מתי נענים לבכי שלה ומתי לא וברגע שזה פעם כן ופעם לא מבחינתה זה עשוי ליצור רגרסיה בתהליך. אני ממליצה שאם היא בוכה נסו קודם ללטף במיטה אבל אם לא עוזר הרימו מיד בלי לחכות עם שעון. חשוב שהיא תבין שכשהיא בוכה תמיד נענים לה.
1. השלב הראשון יכול להיות גם מינימום 3 ימים ומקסימום שבוע, כשההירדמויות שלה תמיד תהיינה קצרות ועם מגע ובלי בכי כמעט אז עברו לשלב הבא.
2. להירדם על הציצי לא קשור לחום, ילדים תמיד זקוקים לחום ואהבה ללא קשר למצבם הבריאותי, יכול להיות שהיא תהיה יותר בוכיה ואז תהיו איתה בכל הזמן הזה אבל זה נכון לכל סיטואציה, כל עוד היא בוכה אתם איתה אבל השתדלו לא לחזור אחורה בגלל מצבה אלא להיות איתה כל עוד היא בוכה וכשהיא רגועה דאגו שתירדם כמו קודם
3. לא, לא צריך לוותר, חשוב שהיא תדע להסתגל גם לשינויי שגרה,
גנית