הרגלי שינת תינוקות

שלום,
יש לי תינוקת בת שנה. עד לפני מספר ימים הלכה לשיון כל יום בסביבות 21:30 אחרי טקס שינה שלאחריו שמנו אותה במיטה ויצאנו מהחדר. נרדמה בעצמה ללא בעיות (לפעמים אינה נרדמת ישר, אבל מדברת עם עצמה במיטה עד שנרדמת).

לפני מספר ימים אחרי טקס השינה עם הכניסה לחדר ולמיטה החלה לבכות. הבכי נמשך עד אשר הוצאנו אותה מהחדר חזרה לסלון יחד איתנו (וגם אז המשיכה קצת לילל). גם כשניסינו יותר מאוחר לשים אותה במיטה - לא הפסיקה לבכות. אתמול החלטנו בשעה 22:30 לתת לה לבכות במיטה (כשאנחנו לידה), והבכי נמשך כ30-40 דקות, עד שנרדמה מאפיסת כוחות. כאב לנו מאוד לראות אותה ככה בוכה (היא תינוקת שכמעט לא בוכה). השאלה היא מה נכון לעשות? האם לתת לה לבכות במיטה זה דבר נכון לעשות? איך להחזיר אותה להרגל הישן והטוב של ההרדמות השקטה והמהירה?
תודה רבה!!

זה עניין של גישה של כל אחד. בעיני, לא נכון להשאיר תינוק בוכה במיטה ובשיטת 'לילה טוב' העיקרון החשוב ביותר הוא מענה תמידי ומידי לכל בכי.
צריך לבדוק מה השתנה בימים האחרונים שהוביל לנסיגה בהרדמה ואז יהיה לך קל יותר לדעת איך להחזיר אחורה, בכל מקרה, זה מאוד לא מומלץ להוציא אותה מהמיטה חזרה לסלון כי זה דווקא יוצר "דלק" לבכי של מחר.
לדעתי, אחד הדברים שיש כאן זה עייפות יתר. את מדברת על שעות שינה מאוד מאוחרות גם לילד בן 7 ובוודאי לתינוקת בת שנה, נסי להקדים לה את שעת השינה לסביבות שבע וחצי- שמונה לכל המאוחר (תראי מתי היא מתחילה להיות עייפה), יכול להיות שזה יעזור גם עם הבכי.
מעבר לזה צריך לבדוק בכל זאת אם יש גורם תלות כלשהו. אם יש יקיצות בלילה בדקי מה את עושה בהם שעוזר לה לחזור לישון ייתכן ששם תמצאי את גורם התלות וכשתנטרלי אותו הבכי יופסק.