הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,

אנחנו הורים לתינוק מהמם בן 5 חודשים יונק (כבר שוקל 8 קילו).
אמא חזרה לעבודה לפני שבועיים (אבא כרגע בחופש ועוד מעט מטפלת).

בהרדמה בערב עבדנו הרבה עם טקס וטפיחה לחישה ובחודש האחרון אנחנו שמים במיטה ער אחרי טקס וברב המקרים הוא נרדם לבד.

הרדמות יום קצת יותר קשות אבל גם בסדר, טקס קצת אחר והרדמה עד הסוף עדיין עם טפיחה לחישה.

הוא אוכל פעם אחת בלילה איפה שהוא בין 4:30-5:30 שלפעמים זה 4 ולפעמים פתאום מושך עד 6 (אנחנו מגדירים שעד 4 אבא קם אליו ואז הוא לא מקבל לאכול ואחרי 4 כבר סביר שזה לאכול לכן אמא קמה להאכיל).

השאלה היא לגבי ההתעוררויות שאינן לטובת אוכל, מתי בדיוק לגשת אליו ומתי לעזוב?
בד"כ אני ניגשים אליו די מיידית שמתחילים לשמוע אותו, לרב הוא התהפך על הגב (הוא ישן על הבטן) אז אני הופך אותו חזרה, מחזיר מוצץ, משאיר אליו ידיים קצת (במקרה קיצון קצת טופח) והוא פשוט נרדם.

בזמן האחרון היו כמה פעמים שאני קם אליו כי שומע קולות ורואה שהוא לא מקטר, עדיין על הבטן רגוע ומקשקש לעצמו ...
אני לא כ"כ יודע מה לעשות במקרים הללו, מצד אחד הוא רגוע אז על פניו אין סיבה להתערב לו, מצד שני אני חושש שיתעורר יותר מדי ואז כבר יהיה לו יותר קשה לישון, וגם אנחנו כבר ערים ...
בחלק מהמקרים הללו למרות שהוא רגוע אני מנסה כל מיני דברים (טפיחה לחישה וכו') ולפעמים לא מצליח, ופעמיים זה נגמר אחרי שעה וחצי ובזה שהוא כבר קם לאכול ...

השאלה שלי היא מתי צריך לקום אליו כשהשעה היא עוד לא שעה לאוכל? ועד כמה להישאר איתו בחדר (עד שנרדם לגמרי? רק עד שנרגע?)
בנוסף האם כדאי להפוך אותו חזרה לבטן שאני מוצא אותו על הגב (הוא לא יודע להירדם על הגב, ממש בימים האחרונים הוא גם הצליח גב לבטן אז אולי הוא אמור כבר לדעת להחזיר את עצמו)?

תודה רבה,
שי

היי שי,

ניכר שהרגלי השינה של בנכם חשובים לכם.
הקו המנחה הוא מאוד פשוט- בכי. כשיש בכי גשו אליו כשאין אל תיגשו, כשהוא נרגע מהבכי עזבו מיד. כלומר, אם החל "לקטר" "למלמל" וכו אין צורך לגשת אליו כיון שזה לא בכי. אם נגשתם והוא נרגע ויודע להירדם כשאתם לא בחדר אז צאו.

מומלץ ללמד אותו להירדם גם על הגב כך שזה לא יהיה משנה לו באיזו תנוחה הוא נמצא הוא יכול להירדם בה.

עינת - תודה על התגובה המהירה.

גם אם זה אומר שלפעמים הוא יתעורר וידבר לעצמו במיטה 40 דק' באמצע הלילה עדיין לא לגשת אליו אלא אם הוא בוכה?

כי אנחנו בכל מקרה מתעוררים מהקולות ...

שי

הסיבה היא שכל עוד הוא מסתדר עם עצמו צריך לאפשר לו את זה. המטרה שהוא יחזור לישון בעצמו ויבין שאין לו למה להתעורר. מצד שני, אם הוא מדבר לעצמו ובאיזשהו שלב אתם מגיעים הוא ימשיך לקום כדי לחכות לכם שתגיעו וזה דווקא מקבע את התופעה הזו וממשיך את היקיצות.
כשיש בכי זה סימן שהוא ניסה להתמודד לבד ולא הצליח ולכן הוא "קורא" לכם וצריך את עזרתכם, לכן, כאן ההתערבות חשובה כדי להרגיע את הבכי (ולא כדי לעזור להירדם).

אהלן,

אנחנו ממשיכים כבר כמה לילות עם התעוררות ב-3 באופן קבוע שאבא לא מצליח להרדים ובסוף נשברים ומאכילים אותו למרות שבעבר הוא היה אוכל רק סביבות 4:30-5:00 ...

ניסינו כפי שאמרתם לגשת רק שהוא בוכה אבל זה לא עוזר, הוא לא מצליח להירדם עצמאית (כפי שהוא עושה בערב) וגם שאבא מנסה לעזור לו עם טפיחה-לחישה הוא כמה פעמים כמעט נרדם לגמרי ואז מתעורר ...

חשבנו שאולי זה קפיצת גדילה או משהו כזה אז ניסינו יום אחד פשוט להאכיל אותו יותר מוקדם ולא לנסות ולהחזיר לישון אם זה לפני 4, הוא אכן קם בשלוש ואכל אבל הוא אכל משמעותית מעט ממה שאוכל בד"כ ב-4:30-5:00 וכמעט ונרדם על הציצי כך שכנראה אוכל הוא לא הסיבה ...

חשוב לציין שגם אחרי ההנקה של הלילה ברב מוחלט של המקרים הוא לא נרדם על הציצי אלא אחרי ההנקה אמא שמה במיטה עם שיר קצת והוא פשוט נרדם ...

אז נראה לנו שהסיבה היא לא אוכל, הוא גם מצונן אבל נראה לנו שזה גם לא בגלל זה (בשעה קבועה בגלל צינון, נשמע קצת מוזר לא?)

כל הסיפור הזה התחיל לשבוע שבוע-שבועיים שזה בדיוק הזמן שאמא סיימה חופשת לידה וחזרה לעבוד (בינתיים הוא בבית עם אבא וביום ראשון מתחילה מטפלת) וחשבנו שאולי זו הסיבה כי קראנו שלפעמים יש תופעות כאלו סביב חזרה של אמא לעבודה ושינויים גדולים אצל התינוק

בהנחה שזו השערה נכונה השאלה מה עושים במצב כזה?
מוותרים ומאכילים ב-3 כבר למרות שהוא לא באמת צריך?
ממשיכים להתעקש למרות שמה שיוצא זה לילות שכולנו ערים שעה בין3-4 ונגמרים בסוף בזה שמאכילים אותו?
אולי שאמא תנסה להרדים אותו ב-3 בלי להאכיל למרות שאם הוא יראה אותה הוא ירצה יותר לאכול לא?

נשמח לעצה בנושא ...

תודה רבה !

אכן לפעמים יש השפעה סביב חזרה לעבודה של אימא כי יש השפעה על הלילה לכל דבר רגשי שהתינוק עובר - מי יותר ומי פחות (גם להתרגשות לקראת יום הולדת נוכל אצל ילדים מסוימים לראות השפעה). אם יש הרגלי שינה טובים זה חולף אחרי כמה לילות.
כמובן שאת הסיבה האמתית אני אוכל לדעת רק לאחר אבחון אבל ממה שאתם מתארים זה נשמע קשור לאוכל.
חלון ערות (התעוררות ארוכה) נובע מציפייה ל"הפתעה" כלשהי, למשהו שיקרה, ללמידה שאם אני (התינוק) אמתין עוד ואולי גם אבכה יותר אז הוא יגיע. נראה שמה שבנכם מצפה לו זה האוכל. הוא למד שאם הוא יבכה הרבה בסופו של דבר האוכל יגיע, וזה מה שהוא ממתין לו. אם בסופו של דבר הוא מקבל את האוכל אז למה אתם עוברים את כל השעה הזו? החליטו מראש- אם זו שעה לאוכל אז תנו לו כשאתם באים אליו. אם זו לא שעה לאוכל אז אל תתנו לו כלל עד שהוא נרדם ולא משנה כמה זמן זה ייקח.