הרגלי שינת תינוקות

שלום! בני בן 11 חודשים. לאחרונה נמצא כי סובל מפוליפים וריריות נפוחות באף. הנשימה שלו מאוד כבדה וחסומה מגיל אפס. אנחנו בטיפול ומעקב ובדיקות למצוא פתרון לבעיה. למרות הקושי ישנן תקופות בהן מסוגל להירדם בכוחות עצמו ללא כל קושי וללא נוכחות שלי. וישנן תקופות בהן מסוגל להירדם רק על הידיים ולעיתים קשה מאוד להניח במיטה לאחר שנרדם. אני מתלבטת כמה אפשר לדרוש ממנו. אין סימן חיצוני שיכול להצביע על קושי או הטבה כי יש גם תקופות בהן הוא מאוד מצונן וחסום ועדין מצליח להירדם לבד. אני גם לא מבינה את הקושי בלהניח אותו במיטה לאחר שנרדם- מיד מתעורר בבכי היסטרי. אשמח לעצה...

היי,

ממה שאת כותבת אני מבינה שאת לא קושרת בהכרח בין העניין הרפואי לבין ההירדמות העצמאית ולכן, הייתי ממליצה על שילוב בין פתרון לבעיה הרפואית לבין לימוד הרגלי שינה טובים.
כלומר, להקפיד תמיד שהוא יירדם במיטה שלו ושכל ההרדמות ייעשו באותו האופן. אם הוא צריך בשלב הראשון אפשר לשבת לידו (וגם לתת לו מגע עד הירדמות) ובהדרגה להפסיק עם המגע ואז גם עם הנוכחות. תמיד תמיד לתת מענה לבכי וזה אומר לגשת ולהרגיע אותו במיטה ואם צריך אז להרים על הידיים אבל כשהוא נרגע אז להניח במיטה (ער). אני גם ממליצה שתתייעצי עם הרופא המטפל האם יש מניעה להתמיד בהרדמות האלה גם בתקופות בהן הוא מרגיש פחות טוב.
כשמרדימים על הידיים ואח"כ מעבירים למיטה נוצרים שני דברים : האחד, מבחינתו, עד שהוא סוף סוף נרדם המעבר למיטה מעיר אותו וזה מפריע לו לישון. בדיוק כמו שאנחנו עצבניים שמעירים אותנו כשאנחנו עייפים כך גם הוא. השני, זה יוצר התנגדות חזקה למיטה כי הוא נרדם במקום אחד ומתעורר באחר, נסי לחשוב עליך שתירדמי במיטה ותתעוררי בסלון- זו יכולה להיות סיטואציה מבהילה. ולכן, חשוב שהוא יירדם במיטה ויהיה מודע לזה שהוא נרדם שם.

בהצלחה