הרגלי שינת תינוקות

היי,
בני הקטן, בן שנה ו -9 חודשים נרדם כבר שנה בעצמו, מאז שלמד לישון לבד אחת לשבועיים יש לילה אחד שבו מתעורר, לא ברור למה ואז קשה לו לחזור לישון, בדר"כ אחרי שעה וקצת אני נותנת לו בקבוק קטן ואחרי עוד חצי שעה הוא נרדם. בחודשים האחרונים זה קרה פחות.
אבל - בחודש אוגוסט האחרון, אני נאלצתי לטוס מטעם העבודה ל - 12 יום, במהלכם הוא היה כל הזמן עם אבא שלו ועם אחותו הגדולה - כולם היו בחופש.
בזמן שלא הייתי הוא הסתדר יפה מאוד.
חזרתי בסוף אוגוסט - יומיים לפני הכניסה לגן, כשראה אותי ממש לא האמין שחזרתי..כבר בלילה הראשון היו סימנים למשבר, התעורר בלילה לא הסכים שאני אצא מהחדר, אני כמובן אכולת רגשות אשם זרמתי אתו. כאמור אחרי יומיים התחלנו בכניסה הדרגתית לגן, לפני הגן הוא היה אצל מטפלת עם עוד 3 תינוקות ואהב מאוד, הגן החדש הוא למעשה מעון, יש אתו עוד 26 ילדים ו - 3 מטפלות, בבוקר הוא בוכה כמה דקות ואז נרגע ומתנהג רגיל, כשאני באה לקחת רוצה רק ידיים, וממש כועס כשאני מורידה אותו. מבחינת הלילה, אם לפני הטיסה הייתי מספרת סיפור, שרה שיר ויוצאת מהחדר בכיף, היום זה תלוי במצב רוח..לרוב צורח ונרגע מהר..לפעמים לא בוכה בכלל..ולפעמים בוכה שעה שלמה ורק אם נשאר בחדר אתו ירגע (אציין שהוא ישן עם אחותו הגדולה, בת 5 מאז שהיה בן 5 חודשים).
בלילות התחיל שוב להתעורר - שוב לשעתיים..לא כל לילה אבל פעמיים בשבוע לפחות. בהתחלה פשוט נשארתי לישון לידו, אבל זה לא פתרון.
למה זה קורה?
מה עושים והאם רק הזמן יעשה את שלו?
עוד שני דברים שאני רוצה לציין, הוא מאוד קשור אליי, כשאנחנו אצל סבא וסבתא לא מוכן ללכת אליהם ובוכה כשהם מנסים להרים אותו. אומרים שצריך לתת לתינוק בטחון ואם נצמד לאמא לחבק ולא להתנגד וכשהוא יהיה מוכן הוא מעצמו ישחרר..אז אני עושה את זה ולא מכריחה אותו לעשות אחרת אבל בינתיים אין שינוי.
בנוסף בחודש יוני טסתי לחופש לשבוע והוא נשאר עם אבא, מאוד התלבטתי אם לטוס עקב מה שציינתי מעלה, והוא ממש הגיב טוב, לא היה שום משבר, כלום! בגלל זה לא הייתי בחרדות כשטסתי שוב אחרי שבועיים...

אשמח לעצתכם
תודה רבה
פנינה

היי פנינה,

בדר"כ כשיש משהו רגשי (התרגשות גדולה, שינוי גדול ..) אנחנו נראה את זה בלילה. זה קורה גם אצל מבוגרים- כשאנחנו מתרגשים לקראת משהו קשה לנו לישון.
אין לך סיבה להיות אכולת רגשות אשמה, זה מאוד טבעי שהוא ירצה להיות הרבה בסביבתך. גם העובדה שהיית חסרה לו וגם הסתגלות לגן- כל אחד מהם הוא סיבה לשינוי השינה בלילות. כרגע, אני מאוד מסכימה עם זה שכשאת יכולה אז תהי אתו קרובה כמה שהוא זקוק לזה ותני לזה את הזמן הסתגלות לגן- (שאגב, רק עכשיו נכנסים לשגרה נורמלית) יכולה לקחת הרבה זמן, ויש ילדים שזה לוקח גם חודש ויותר.
בלילה, חשוב שתקפידי להתנהל כמו שהיה בעבר- להיכנס ולהרגיע בכל בכי אבל כשהוא רגוע לצאת מהחדר כדי לתת לו לחזור לישון בעצמו (בהנחה שהוא עדיין עושה את זה!).

בהצלחה