הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,

הבת שלי בת שנה ותשעה חודשים. לאחרונה אנחנו חווים איתה קשיים עצומים בשינה. יש לציין שעד לא מזמן נרדמה בקלות וישנה לילות שלמים ורצופים. לפני חודשיים היו מספר שינויים : נולדה לה אחות קטנה, עברנו דירה והתחילה גן חדש. כבר כחודש שההרדמויות מאד קשות אבל בשבוע האחרון יש הקצנה של הבעיה. הולכת לישון בשמונה לערך אחרי מקלחת ובקבוק, וזמן ההרדמה יכול להיות כשעה!! בהתחלה אנחנו איתה בחדר, היא מלאה בבקשות ומשתפים פעולה, קופצת במיטה ועירנית לחלוטין, לאט אנחנו מתחילים לצאת ולהכנס, אבל עדיין היא מבקשת דברים, קופצת, בוכה, צועקת, אנחנו נותנים מענה לבכי, לפעמים נכנסים ויוצאים, לפעמים עונים לה מחוץ לחדר, לפעמים יושבים לידה, שום דבר לא עוזר... רק אחרי כשלושת רבעי שעה מנסה להרדם ולבסוף נרדמת לבדה.... אני אובדת עצות.. לא יודעת מה לעשות
הלילה התעוררה באמצע הלילה והיתה ערה שעתיים באותה המתכונת...
היו כבר לילות שהתעוררה בבכי אבל חזרה לישון...
איך אפשר לעזור לה (ולנו!!!) ולהחזיר את ההרדמויות הישנות והטובות?
תודה רבה!!

היי,

מהדברים שאת כותבת עולה המון בלבול- כל פעם אתם מנסים משהו אחר ופעם זה מצליח ופעם לא ומנסים עוד ועוד. כמו שאתם מבולבלים כך גם בתכם ולכן היא מגיבה בצורה הזו.
חשוב מאוד לקבוע את מדיניות ההרדמה ולפעול תמיד באותו האופן.
ראשית, מומלץ להפסיק להיענות לכל הבקשות כל עוד הם אינן צורך אמיתי שלה (עוד חיבוק, עוד נשיקה, עוד מים וכו.. אינם צרכים אמתיים אלא הזדמנות לתשומת לב מכם ולמשיכת ההרדמה. בכי הוא צורך אמיתי והעזרה שהיא זקוקה מכם היא להירגע).
שנית, אם היא יודעת להירדם כשאתם מחוץ לחדר אז אל תשבו לידה ואל תשהו בחדר כלל כי כשאתם יוצאים זה רק מכעיס אותה יותר. תמיד תכנסו להרגיע את הבכי וצאו כשהיא רגועה היו מאוד ברורים וענייניים. אבל- אם היא אינה יודעת להירדם כשאתם מחוץ לחדר אז מההתחלה ועד הסוף שבו לידה עד שהיא נרדמת.
כשהיא בוכה, שוב, היו ענייניים- הרגיעו ע"י ליטוף, טפיחות וכו.. וזהו, אל תנסו "לצ'פר" בכל מני דברים אחרים.

גם חלון הערות בלילה נובע מהבלבול ומזה שהיא מפצה שייקרה משהו וכל פעם קורה משהו אחר. כשהיא תבין ששום דבר לא משתנה ואין למה לצפות החלון ייסגר.

בהצלחה