הרגלי שינת תינוקות

בתי בת 3.5 חודשים, כל שינה שלה במהלך היום, פעמיים בבוקר, צהריים ואחר הצהריים, נמשכת כשעה (אלא אם כן היא ישנה עלי, במקרה כזה היא ישנה שעתיים ויותר). חשוב לי להקנות לה הרגל של שנת צהריים ארוכה יותר. האם זה אפשרי וכיצד?

אפשר לנסות (לרוב זה עובד אם כי לא תמיד)- להיכנס אליה כ-10 דקות לפני שהיא אמורה להתעורר ולנסות לשים לב האם את מזהה התחלה של תזוזות לקראת התעוררות וכשיש כאלה לתת לה תנועה/מגע כדי לעזור לה לעבור את מחזור השינה ולהיכנס למחזור נוסף (חשוב לא להעיר אותה אלא לעזור לה להמשיך את השינה). אם את "מפספסת" את זה אז תנסי או להיכנס 15-20 דקות לפני או לתת את המגע לפני שאת מזהה את התזוזות.
תנסי לעשות את זה במשך שבוע שלם ואז להפסיק ולראות אם זה קורה לבד.

בכל השכבה במהלך היום, אחרי טקס קצר, אני מניחה את הבת שלי במיטה עם מוצץ וחיתול. משתדלת ישר לצאת מהחדר, ברוב המקרים היא ״קוראת״ לי חזרה ואני עוזרת לה להירדם, מחזירה מוצץ, מלטפת וכו׳. תמיד היא משתוללת, מעיפה ידיים, רגליים וראש לכל הכיוונים, ומשמיעה קולות רטינה, כל הגוף שלה נאטה בסטרס וחסר שקט, ככה לעיתים במשך 20 דקות עד שהיא מתחילה להירגע ולהירדם ונכנסת למצב שינה. האם חוסר השקט והמתח בגוף בכל תהליך ההירדמות משמעו שהיא כבר בעייפות יתר או שהיא עדיין לא עייפה? אני משכיבה אותה כל שעתיים לערך.

כיון שאני לא רואה את דפוס השינה שלה לאורך תקופה קשה לי לדעת האם זו עייפות רבה או חוסר עייפות.
לרוב, תגובות של עצבנות וסטרס הן של עייפות יתר ואילו שוכבת במיטה רגועה ומשחקת אבל לא נרדמת היא של חוסר עייפות.
אם היא נרדמת לכמה דקות וכל פעם מתעוררת שוב עד שהיא נכנסת לשינה עמוקה זה גם לרוב מעיד על עייפות יתר.
בגיל הזה כשתנועות הגפיים לא מאוד רצוניות יכול להיות שעיטוף בשמיכה יעזור לה להיכנס ליותר רגיעה ונינוחות בשינה.