הרגלי שינת תינוקות

שלום,
בני בן 8 חודשים וחצי. אנו מנהלים טקס שינה קבוע מאז שנולד, ומגיל ארבעה וחצי חודשים נרדם לבד וקם לאכול פעם אחת בלילה.
בגיל חצי שנה נכנס לפעוטון ומאז, שיבושים שיבושים. החל לקום מס פעמים בלילה, וחזר לישון עם עזרה (מותץ/ ליטוף/ שמיכה). בפעוטון נשבעו שלא מרדימים אותו עם בקבוק או על הידיים.
לאחרונה היה חולה במשך כשבועיים ומאז השיבושים החריפו. עכשיו קם 3-4 פעמים בלילה, בבכי, ועד שלא מקבל בקבוק לא מפסיק לבכות. כשמקבל בקבוק, אוכל 30-60 מל וחוזר לישון (ואנחנו, שחושבים שהוא מבקש לפצות על חוסר התאבון הכללי בעת מחלתו, נותנים בקבוקים בכל פעם שמבקש זאת). אציין שבשבועיים אלה של מחלה, למד לשבת עצמאית. העניין הפך לסיוט, מה עושים?!

היי,

קשה לומר מה היה קודם- התניה בשינה שבעקבות השינוי וההסתגלות לגן הוחמרה, או בעקבות שינויים בהרגלי השינה בבוקר שאולי הובילו לעייפות יתר הם שגרמו להתחלת הצורך בעזרות.
מה שיש כרגע זה מספר "משענות" שבנך זקוק להם וכדאי ללמד אותו להירדם בלעדיהם.
- בגן: בדר"כ, ילדים עושים את ההפרדה בין איך שמרדימים בגן ואיך בבית ולכן ההרגלים שהם מקבלים בגן לרוב לא קשורים לדרישה בבית. הוא לומד איך לישון בגן ואיך לישון בבית בכל מקום לפי מה שמלמדים אותו באותו מקום.
מה שכן, אפשר לבקש לנסות ולהרדים לפי סמני עייפות (ולדעת שלא תמיד מסכימים לזה וצריך לקבל את זה בהבנה), לבדוק האם הוא מגיע עייף יותר ואם כן, אז להקדים את שעות השינה. ילד עייף מתעורר יותר בלילה.
- ליטוף: אפשר ומומלץ להשתמש בזה לצורך הרגעה אבל להפסיק כשהוא נרגע כדי לנטרל את הצורך בליטוף להירדמות.
- מוצץ: מומלץ להתחיל ללמד אותו לקחת את המוצץ בעצמו. תחילה ביום וכשהוא שולט בזה אז גם בלילה.
- בקבוק: להתחיל בגמילה הדרגתית. לשים לב שלא נרדם בזמן האוכל ובמקביל בכל כמה לילות לדחות בצורה יזומה את מתן האוכל בשעה עד שלא יהיו ארוחות במהלך הלילה.
- הירדמות עצמאית: אם אתם מרגישים שהוא זקוק שוב לנוכחות שלכם הישארו כמה לילות. אבל כשהוא כבר מסתגל ומצליח להירדם במיטה ללא בכי, צאו מהחדר בכל פעם אחרי שתרגיעו אותו ותנו לו לחזור להירדם בכוחות עצמו.

בהצלחה