הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,



ביתי בת 10 חודשים. עד לפני שבוע הייתה נרדמת באופן עצמאי.

היה לנו טקס קבוע, היינו שמים אותה במיטה והיא הייתה נרדמת. גם במהלך הלילה לאט לאט הפחתנו ארוחו

והייתה מתעוררת פעם אחת או בכלל לא.

לפני שבוע חלה ריגרסיה.

אנחנו שמים אותה במיטה והיא מתחילה לעמוד ולבכות בהיסטריה. כשאנחנו מנסים ללטף או לתפוח כדי להרדים אותה היא נרגעת אבל בכל פעם כשכמעט נרדמת מתעוררת כדי לבדוק שאנחנו שם.

עושה רושם שהיא לא נרדמת מהפחד ש"נעלם" לה....

אותו הדבר קורה באמצע הלילה כשמתעוררת....

בקיצור, אנחנו עייפים ומיואשים!

מה עושים??

היי,

קודם כל חשוב שלא תשנו את ההרגלים שלה ושתמשיכו להקפיד שתירדם לבד. כלומר, תמיד תיגשו להרגיע אותה ותלטפו ואם צריך תרימו, אבל כשהיא רגועה חשוב שתצאו מהחדר ושלא תנסו ללטף עד הרדמה כי אז הרגרסיה רק תחמיר ותצטרכו ללמד אותה מחדש הירדמות עצמאית.
דבר שני, יכול להיות שזה נובע ממשהו שקרה רק בשבוע האחרון וצריך לנסות לשחזר מה השתנה כדי להבין מה קרה.
אפשרות שלישית, אולי גם לפני כן היה גורם תלות כלשהו שנשאר ולכן עדיין לא הגעתם ללילות רצופים וזו הסיבה שיש עכשיו רגרסיה. נסו להיזכר מה הייתם עושים קודם כדי שהיא תירדם במהלך הלילה? מה קורה שנות היום? האם באמת ההירדמות היא עצמאית לחלוטין משלב של ערות מלאה? או שעזרתם לה להיכנס ל"מוד" של שינה? וכו..
אחרי שתגלו האם היא זקוקה לעזרה כלשהי כדי לחזור לישון תוכלו ללמד אותה להירדם ללא אותה עזרה והלילות יחזרו להיות כקודם.
דבר אחרון, אם אתם חווים שינוי גם במהלך היום והיא יותר "צמודה אליכם" יכול להיות שמדובר בחרדת נטישה. זה אופייני לגיל. גם במקרה זה אין צורך לשנות הרגלי שינה כיון שאתם תמיד מגיעים לתת מענה לבכי וכשזה ישתפר במהלך היום זה ישתנה גם בלילה (שוב, בהנחה שלא תיצרו הרגל חדש למשל הירדמות בליטוף).